אנגלית

אבדה

לחצו כאן לעיון במקורות

 

חוק הירושה לישראל

על פי ההלכה

 

 

פרק ראשון

הוראות כלליות

 

1. הירושה

2. היורשים

3. כשרות לרשת: בני אדם

4. כשרות לרשת: תאגידים

5. פסלות לרשת

6. הסתלקות היורש מזכותו בעיזבון

7. עסקאות אחרות בזכות היורש

8. עסקאות בירושה עתידה

9. שניים שמתו כאחד

 

פרק שני

ירושה על פי דין

 

10. יורשים  מבני המשפחה

11. זכות הירושה של הבעל

12. סדר  העדיפות בין קרובי המוריש

13. החלקים בעיזבון

14. חליפיו של יורש

15. יורש פסול ויורש שהסתלק

16. ירושה מכוח אימוץ

17. ירושה באין יורש ידוע

 

פרק שלישי

ירושה על פי צוואה

 

סימן א': צורת הצואה

 

18. צורת הצוואה

19. סוגי הצוואה

20. מתנת בריא

21. התחייבות  מוריש

22. צוואת  שכיב מרע

23. פסלות עדים

24. קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה

25. מצווה  לקיים דברי המת .

 

סימן ב': תוקף הצוואה

 

26. כשרות לצוות

27. חופש לצוות

28. הצוואה - מעשה אישי

29. מסירת קביעה וסמכות בחירה

30. אונס, טעות וכו'

31. ביטול צוואה פגומה

32. טעות סופר וכו'

33. צוואה סתומה וכו'

34. צוואה בלתי חוקית וכו'

35. צוואה לטובת עדים וכו'

36. ביטול על ידי המצווה

37. תחולה

38. ביטול מקצת הצוואה

39. הצורך בצו קיום צוואה

 

סימן ג': הוראות הצוואה

 

40. נושא הצוואה

41. יורש במקום יורש

42. יורש אחר יורש

43. יורש על תנאי דוחה

44. יורש על תנאי מפסיק

45. חיובי יורש

46. צוואה וירושה על פי דין

47. מנה וחלק בעיזבון

48. יורשים שלא נקבעו חלקיהם

49. יורש שמת לפני המוריש

50. יורש פסול ויורש שהסתלק

51. מנה של נכס מסוים

52. מנה של נכס בלתי מסוים

53. כפיפות להוראות הצוואה

54. פירוש הצוואה

55. מעין צוואה

 

פרק רביעי

מזונות מן העזבון

 

56. הזכות למזונות

57. גדרי הזכות למזונות

58. הוצאות נוספות

59. קביעת המזונות

60.בקשה לקביעת מזונות

61. דרכי סיפוק המזונות

62. גילוי עובדות ושינוי נסיבות

63. הרחבת העיזבון לצרכי מזונות

64. סדר העדיפות בין הזכאים

65. עסקאות בזכות למזונות

 

פרק חמישי

צו ירושה וצו קיום צוואה

 

65א. בוטל

66. בוטל

67. הגשת התנגדויות

68. ראיות

69. תכנם  של צו ירושה וצו קיום

 70. שינויים לאחר מות המוריש

71. כוחם של צו ירושה וצו קיום

72. תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום

73. עסקאות בעיזבון לאחר צו ירושה ולפני שתוקן או בוטל

74. הוצאות

75. מסירת צוואה לבית הדין

76. הודעה על צוואה

 

פרק ששי

הנהלת העיזבון וחלוקתו

 

סימן א': שמירת העיזבון

 

 

77. אמצעים לשמירת העיזבון

 

 

סימן ב' : מנהל עיזבון

 

 

78. מינוי מנהל עיזבון

79. כשרות להתמנות

80. הסכמה

81. הוראת המוריש

81א. הליכים בבית הדין

82. תפקידים

83. הוראות בית דין

84. פרטת עיזבון

85. שומה

85א. השקעת כספים

86. חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות

87. בדיקת דו"חות

88. אחריות

89. ערובה

90. מימוש הערובה

91. שכר

92. פקיעת המשרה

93. מנהלים אחדים

94. הגנת צד שלישי

95. הוראות המוריש

96. בית הדין כמנהל עיזבון

 

 

סימן ג': ניהול העיזבון על ידי מנהל עיזבון

 

 

97. סמכויות מנהל העיזבון

98. כינוס נכסי העיזבון

99. הזמנת נושים

100. במה מסלקים חובות העיזבון

101. חובות מובטחים

102. חובות בעתיד וחובות על תנאי

103. הוצאות ניהול חשבון

104. סדר עדיפות  בין חובות העיזבון

105. בירורם וסילוקם של חובות

106. פשיטת רגל של העיזבון

 

 

סימן ד': חלוקת העיזבון על ידי מנהל עיזבון

 

 

107. מועד החלוקה

108. מגורים וכלכלה לזמן מעבר

109. נושא החלוקה

110. חלוקה על פי הסכם

111. חלוקה על פי צו בית-דין

112. נכסים שיש בהם דין חלוקה

113. נכסים שאינם ניתנים לחלוקה

114. משק חקלאי

115. דירת המגורים

116. חלוקה על-פי גורל

117. תיאום הזכויות של יורשים אחדים

118. פרטת חלוקה

119. חלוקה נוספת

120. תיקון חלוקה

 

סימן ה': ניהול העזבון וחלוקתו על ידי היורשים

 

 

121. הוראה כללית

122. יורשים אחדים

123. הזמנת נושים

124. סילוק חובות

125. חלוקת העזבון

 

 

סימן ו': אחריות היורשים לחובות העזבון

 

126. אחריות בנכסי העזבון

127. אחריות כדי מה שקיבל

128. אחריות כדי כל העזבון

129. אחריות במקרים מיוחדים

130. דין העברה ושעבוד של חלק בעזבון

131. אחריותו של הזוכה במנה

132. אחריות לחוב כולו או לחלק ממנו

133. פטור מאחריות

134. חלוקת נטל החובות בין היורשים לבין עצמם

 

 

פרק שביעי

משפט בין-לאומי פרטי

 

 

135. הגדרה של "מושב"

136. סמכות בתי-הדין בישראל

137. ברירת הדין

138. דין נכסים מסוימים

139. כשרות לצוות

140. צורת הצוואה

141. מיון מונחים

142. דין חוץ המפנה אל דין אחר

143. דין-חוץ שאין נזקקים לו

144. סייג לתחולת דין-חוץ

 

 

פרק שמיני

הוראות שונות

 

 

145. דין יורש יחיד

146. ירושה במקרים מסוימים

147. דין תשלומים על פי ביטוח וכו'

148. שמירת דיני משפחה

149. ביטול "מירי"

150. עצמאות החוק

151. בית הדין המוסמך

151א. ערעור על החלטת בית הדין

152. בוטל

153. הצדדים לדיון

154. אפוטרופסות לענייני ירושה

155. שיפוט בתי דין דתיים

156. ביטולים

157. הוראות מעבר

158. דין צוואות קודמות

159. הליכים תלויים

160. ביצוע ותקנות

161. תחילה

 

 

 

פרק ראשון: הוראות כלליות

 

1. הירושה

 

במות אדם עובר עזבונו  ליורשיו .

 

החוק האזרחי -> במות אדם עובר עזבונו ליורשיו.

 

 

 

2. היורשים

 

(א) היורשים  הם:

 

(1) יורשים על פי דין;

 

(2) מקבלים על פי מתנת בריא ;

 

(3) מוטבים על פי התחייבות  מוריש;

 

(4) זוכים על פי צוואת שכיב מרע ;

 

(ב) הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי מתנת בריא או התחייבות המוריש או צוואת שכיב מרע.

 

החוק האזרחי -> היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה.

 

 

 

3. כשרות לרשת: בני אדם

 

(א) יורש שאיננו בחיים במות המוריש:

 

(1) יורש עפ"י דין שאיננו בחיים במות המוריש  כשר לרשת אותו, למעט:

 

(א) ילד בירושת אמו  ואין לו זרע;

 

(ב) בעל בירושת אשתו  גם כשיש לו זרע;

 

(2) מתנת בריא תקפה גם כאשר מקבל המתנה מת  לפני נותן המתנה ;

 

(3) התחייבות מוריש תקפה גם כאשר המוטב מת  לפני נותן ההתחייבות ;

 

(4) צוואת שכיב מרע אינה תקפה אם הזוכה  אינו בחיים במות המוריש .

 

(ב) יורש שטרם נולד במות המוריש:

 

(1) יורש על פי דין שנולד לאחר מות המוריש, כשר לרשת אותו , למעט בכור בחלק בכורתו ;

 (2) מקבל על פי מתנת בריא, שנולד לאחר מות המוריש, כשר לרשת אותו אם המוריש הוא אביו , ובתנאי שבזמן המתנה היה כבר עובר ;

 

(3) מוטב על פי התחייבות מוריש, שנולד לאחר מות המוריש, אינו כשר לרשת אותו , גם אם הוא היה עובר בזמן עשיית ההתחייבות ;

 

(4) זוכה על פי צוואת שכיב מרע, שנולד לאחר מות המוריש, כשר לרשת אותו אם המוריש הוא אביו, ובתנאי שבזמן עשיית הצוואה היה כבר עובר ;

 

(ג) לעניין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה אם בשעת לידתו היו הוריו נשואים זה לזה, ואם לא, או אם הוא נולד מיחסים אסורים בין הוריו .

 

החוק האזרחי -> (א) כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו

(ב) מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש, זולת אם הוכח שהורתו היתה אחרי כן.

(ג) לענין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה אם בשעת לידתו היו הוריו נשואים זה לזה, ואם לא.

 

 

 

4. כשרות לרשת: תאגידים

 

תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים .

 

החוק האזרחי -> תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן צו קיום הצוואה; בית-המשפט רשאי להאריך תקופה זו בשנה נוספת.

 

 

 

5. פסלות לרשת

 

בית דין רשאי לפסול את זכותו של יורש  :

 

(1) שרצח את מורישו ;

 

(2) שהמיר את דתו היהודית ;

 

החוק האזרחי -> (א) אלה פסולים לרשת את המוריש:

(1)  מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו;

(2)  מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת.

(ב) מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על-ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש.

 

 

 

6. הסתלקות היורש מזכותו בעיזבון

 

(א) יורש על פי דין:

 

(1) אין היורש על פי דין רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, בין לפני מות מורישו ובין לאחר מותו ;

 

(2) בכור:

(א) רשאי, בעוד מורישו שכיב מרע, להסתלק מחלק בכורתו בעיזבון, כולו או מקצתו ;

 

(ב) רשאי, אחרי  מות המוריש , להסתלק מחלק בכורתו  בעיזבון, כולו או מקצתו, כל עוד לא הביע את הסכמתו לקבל חלק זה ;

 

(3) בעל רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, אם התנה על כך בפירוש עם אשתו בין הקידושין לנישואין ;

 

(ב) זוכה על פי צוואת שכיב מרע -

זוכה  על פי צוואת שכיב מרע רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון אם הביע את התנגדותו באחד מאלה:

 

(1)  לפני מות המוריש ;

 

(2)  לאחר מות המוריש, בהזדמנות הראשונה לאחר שנודע לו על זכייתו במתנה ;

 

(ג) מקבל על פי מתנת בריא -

מקבל על פי מתנת בריא רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון  - בין לפני מות המוריש ובין לאחר מותו - אם הביע את התנגדותו בהזדמנות הראשונה לאחר שנודע לו על זכייתו במתנה .

 

(ד) מוטב על פי התחייבות מוריש -

מוטב על פי התחייבות מוריש רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון בין לפני מות המוריש ובין לאחר מותו .

 

(ה) אין הסתלקות לטובת אדם אחר .

 

(ו) יורש שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו בחלק שהסתלק ממנו כאילו לא היה יורש מלכתחילה .

 

החוק האזרחי -> (א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.

(ב) מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

(ג) הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול-דין טעונה אישור בית-המשפט.

(ד) הסתלקות על תנאי - בטלה.

(ה) בחוק זה, "רשם לעניני ירושה" - כמשמעותו בסעיף 65א.

 

 

 

7. עסקאות אחרות בזכות היורש

 

(א) לאחר מות המוריש, גם בטרם חולק העיזבון , רשאי היורש להעביר  או לשעבד את חלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל את חלקו בעיזבון.

 

(ב) זכותו של יורש בנכס מסוים מנכסי העיזבון אינה ניתנת להעברה כל עוד לא חולק העיזבון , אך היא ניתנת לשעבוד .

 

החוק האזרחי -> (א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון רשאי היורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעיזבון.

(ב) העברה ושעבוד כאמור מצד קטין ומצד מי שהוכרז פסול-דין טעונים אישור בית-המשפט.

(ג) העברה, שיעבוד או עיקול כאמור אינם מקנים זכויות אלא כדי המגיע ליורש בחלוקת העיזבון; הם שוללים מן היורש את הזכות להסתלק מחלקו בעיזבון.

(ד) זכותו של יורש בנכס מסויים מנכסי העיזבון אינה ניתנת להעברה, לשיעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק העיזבון.

 

 

 

8. עסקאות בירושה עתידה

 

(א) הסכם בדבר ירושתו של אדם או ויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – תקפים . ובלבד שתעשה ההתנאה כדין.

 

(ב) מתנה שאדם נותן על מנת שתחול רק אחר מותו של הנותן, הנה בת תוקף .

 

אא"כ היה המצוה שכיב מרע, או שהתנה שהמתנה תחול שעה אחת לפני מותו.

 

החוק האזרחי -> (א) הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם -בטלים.

(ב) מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה.

 

 

 

9. שניים שמתו כאחד

 

(א) מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעיזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה:

 

(1) היה אחד התובעים יורש-ודאי ותובע אחר היה יורש-ספק, עדיף התובע שהוא יורש-ודאי ;

 

(2) בין תובעים אחדים באותה דרגת-עדיפות יחולק העיזבון ;

 

(ב) בסעיף זה, "יורש-ודאי" - יורש של אותו מוריש שהיה מוחזק בעיזבון . "יורש-ספק" - יורש של אותו מוריש שלא היה מוחזק בעיזבון.

 

החוק האזרחי -> (א) מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה:

(1) היה אחד התובעים יורש-ודאי ותובע אחר היה יורש-ספק, עדיף התובע שהוא יורש-ודאי

(2) היו שני התובעים יורשי-ספק, עדיף התובע שהוא בן-זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים.

(3) בין תובעים אחדים באותה דרגת-עדיפות יחולק העיזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין.

(ב) בסעיף זה, "יורש-ודאי" - מי שהיה יורש בין אם האחד ובין אם האחר מת תחילה; "יורש-ספק" - מי שהיה יורש רק אם אחד מהם מת תחילה.

 

 

פרק שני: ירושה על פי דין

 

10. יורשים  מבני המשפחה

 

(א) קרובי המוריש יורשים על פי דין, ואלה הם :

 

(1) מי שהיה במות המורישה בעלה ;

 

(2) ילדי המוריש וצאצאיהם ;

 

(3) אבות המוריש וצאצאיהם ;

(ב) זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה .

 

החוק האזרחי -> יורשים על פי דין הם:

(1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;

(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי-הוריו וצאצאיהם (בחוק זה קרובי המוריש)

זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה.

 

 

 

11. זכות הירושה של הבעל

 

בעל נוטל את כל עיזבון  אשתו, למעט מה שאיננו ברשות האישה ובחזקתה בשעת מותה .

 

החוק האזרחי -> (א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העיזבון -

(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי;

(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון;

(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העיזבון כולו.

(ג) המגיע לבן-זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעיזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם-ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העיזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקעו.

 

 

 

12. סדר  העדיפות בין קרובי המוריש

 

(א) בניו וצאצאיהם של המוריש קודמים לבנותיו  ולצאצאיהן, לאבותיו ולצאצאיהם.

 

(ב) בנותיו וצאצאיהן של המוריש קודמים לאבותיו ולצאצאיהם.

 

(ג) אבות של מוריש וצאצאיהם קודמים לאבותיהם ולצאצאיהם.

 

(ד) בנים וצאצאיהם קודמים לבנות מאותה דרגת קרבה משפחתית .

 

החוק האזרחי -> ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי-הוריו.

 

 

 

13. החלקים בעיזבון

 

(א) בנו בכורו של המוריש יורש פי שנים  בכל עיזבון המוריש, למעט מה שאינו ברשות המוריש ובחזקתו בשעת מותו .

 

(ב) בכור הוא מי שנולד ראשון לאביו , למעט:

 

(1) יוצא דופן  והבא אחריו ;

 

(2) מי שנולד לאביו הגר לפני גיורו, ואם היו לאביו ילדים לפני שנתגייר, גם לאחר גיורו ;

 

(3) מי שנולד לאחר מיתת אביו ;

 

(ג) אין דין בכור אלא ביורש בעיזבון אביו .

 

(ד) יורשים מאותה דרגה חולקים ביניהם בשווה .

 

החוק האזרחי -> ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.

 

 

 

14. חליפיו של יורש

 

(א) יורש שמת לפני מורישו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו  בכפוף לאמור לסעיף 12 (ד), ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו.

 

(ב) ילדים היורשים לפי סעיף קטן (א) באים במקום מורישיהם  כאילו אלה היו עוד קיימים, והם חולקים ביניהם בשווה  מה שירשו בדרך זו.

 

(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ירושת בעל  בעיזבון אשתו.

 

החוק האזרחי -> (א) ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן-זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור בסעיף 11(א), או אחר מאלה.

(ב) ילדים היורשים לפי סעיף קטן (א) חולקים ביניהם בשווה מה שירשו בדרך זו.

 

 

 

15. יורש פסול ויורש שהסתלק

 

(א) מי שהסתלק מחלקו בעיזבון , חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם.

 

(ב) פסל בית הדין יורש  כאמור בסעיף 5, יימסר חלקו בעיזבון לפי הסדר הבא:

 

(1) לבעל ;

 

(2) לילדיו ;

 

(3) באין ליורש בעל או ילדים, יקבע בית הדין מה יעשה בחלקו של אותו יורש ;

 

החוק האזרחי -> מי שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם.

 

 

 

16. ירושה מכוח אימוץ

 

אימוץ אינו מקנה זכויות ירושה  בין המאמץ וקרוביו למאומץ וקרוביו ואינו מבטל את זכויות ירושה על פי דין בין המאומץ לקרוביו .

 

החוק האזרחי -> (א) מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו הוא ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ.

(ב) מאומץ וצאצאיו אינם יורשים על פי דין את קרובי המאמץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו, אולם קרובי המאמץ אינם יורשים על פי דין את מאומץ.

(ג) המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי-הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.

 

 

 

17. ירושה באין יורש ידוע

 

באין יורש ידוע לפי פרק זה, והמוריש לא השאיר צוואה, יופקד עזבונו בידי בית דין .

 

החוק האזרחי -> (א) באין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16, תירש המדינה כיורשת על פי דין.

(ב) מה שירשה המדינה לפי סעיף זה ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק מנכסי העיזבון או לשלם בתחום שוויים של נכסי העיזבון שהגיעו לידי המדינה אחרי סילוק חובות העיזבון, תשלום חד-פעמי או תשלומים חוזרים -

(1) לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו על המוריש;

(2) לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש היה מחסורו של המוריש עליו;

(3) לבן-משפחתו של המוריש או של בן-זוגו שאינו מיורשיו על פי דין.

 

 

פרק שלישי: ירושה על פי צוואה

 

סימן א': צורת הצואה

 

18. צורת הצוואה

 

(א) צוואה נעשית בכתב או בעל פה .

 

(ב) צוואה אינה צריכה עדים .

 

החוק האזרחי -> צוואה נעשית בכתב-יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה.

 

 

 

19. סוגי הצוואה

 

צוואה  תיערך באחד מאלה :

 

(1) מתנת בריא ;

 

(2) התחייבות מוריש ;

 

(3) צוואת שכיב מרע ;

 

 

 

20. מתנת בריא

 

(א) במתנת בריא, המוריש מקנה למקבל את עיזבונו או חלק ממנו על מנת שהמתנה תחול  רק לאחר  מותו של המוריש.

 

(ב) במתנת בריא, המקבל זוכה :

 

(1)  בפירות מן העיזבון, רק לאחר מות המוריש ;

 

(2)  בבעלות על העיזבון, מיד  ממועד המתנה;

 

(ג) על מתנת בריא  יחולו דיני מתנות .

 

 

 

21. התחייבות  מוריש

 

(א) בהתחייבות מוריש, המוריש מקבל על עצמו חיוב כספי  או מודה  על קיומו של חוב , לטובת המוטב , על מנת  שחיוב זה יפרע  מן העיזבון לאחר מותו של המוריש.

(ב) על התחייבות מוריש, יחולו דיני חיובים .

 

החוק האזרחי -> 20. צוואה בעדים

צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת-ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.

 

החוק האזרחי -> 21. הפקדת צוואה

(א) מי שעשה צוואה בכתב-יד או בעדים רשאי להפקידה אצל רשם לעניני ירושה; הפקדה תהיה במסירת הצוואה על-ידי המצווה עצמו לרשם לעניני ירושה.

(ב) צוואה שהופקדה ונשמרה בפקדון לפי סעיף זה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה.

(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של המצווה לקבל בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד.

 

החוק האזרחי -> 22. צוואה בפני רשות

(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי-המצווה בעל פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר בית-דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי-הצוואה בכתב, על-ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה, רשם או חבר בית הדין הדתי כאמור.

(ב) דברי-הצוואה כפי שנרשמו על-ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית-הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.

(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על-ידי המצווה עצמו.

(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה.

(ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה.

(ז) לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט.

 

 

 

22. צוואת  שכיב מרע

 

(א) לענין סעיף זה:

 

"חולה": אדם שתשש כוח כל גופו מחמת מחלה ואינו מסוגל ללכת על רגליו אלא הוא רתוק למיטתו .

 

"מצווה מחמת מיתה": מי שפירש שהוא מצווה מחמת מיתה  או שנראה  מדבריו שמתאונן על מיתתו.

 

(ב) צוואת  שכיב מרע היא:

 

(1) מה שאדם מצווה , בכל עזבונו או בחלק ממנו, בהיותו חולה או מחמת מיתה;

 

(2) מה שאדם נותן  בכל  עזבונו , בהיותו חולה ;

 

(3)  מה שאדם נותן בכל  עזבונו או בחלק ממנו , מחמת מיתה;

 

(ג) צוואת שכיב מרע  איננה צריכה קנין .

 

(ד) צוואת שכיב מרע בטלה מיד כשהמוריש עמד מחוליו ונתרפא מאותה  מחלה שהצדיקה עשייתה.

 

החוק האזרחי -> 23. צוואה בעל פה

(א) שכיב-מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון-דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

(ג) צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

 

 

 

23. פסלות עדים

 

על עדים  החתומים בצוואה יחולו דיני ראיות .

 

החוק האזרחי -> 24. פסלות עדים

קטין ומי שהוכרז פסול-דין, אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה לפי סימן זה.

 

 

 

24. קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה

 

צוואה, שאין לבית-הדין ספק באמיתותה ובכשרותה, תקוים אף אם יש פגם בצורתה .

 

החוק האזרחי -> 25. קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה

(א) לא היה לבית-המשפט ספק באמיתותה של צוואה, רשאי הוא לקיימה אף אם יש פגם בחתימתם של המצווה או של העדים או בתאריך הצוואה או בהליכים המפורטים בסעיפים 20 עד 23 או בכשרות העדים

(ב) לא היה לבית-המשפט ספק באמיתותה של צוואה בכתב יד ובדבר גמירת דעתו של המצווה, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות, לקיימה אף בהעדר חתימה או תאריך כנדרש בסעיף 19.

 

 

 

25. מצווה  לקיים דברי המת .

 

(א) מצווה  על יורשיו  של אדם  לקיים את צוואתו  אעפ"י שאינה תקפה עפ"י פרק זה.

 

(ב) הוראת סעיף זה תחול רק בהתקיים אחד מהתנאים דלהלן:

 

(1)  המצווה הפקיד  ביד צד ג' את העיזבון שעליו צווה, לצורך קיום צוואתו;

 

(2)  המצווה צווה ליורשיו עצמם  לקיים את צוואתו, והם לא הביעו את התנגדותם לכך;

 

(ג) הוראת סעיף זה לא תחול במקרים דלהלן :

 

(1)  מת  המקבל בחיי המוריש;

 

(2)  העיזבון  כבר הועבר לצד ג';

 

 

סימן ב': תוקף הצוואה

 

26. כשרות לצוות

 

(א) צוואה שנעשתה על ידי קטין  או בשעה שהמצווה לא היה שפוי בדעתו  – בטלה.

 

(ב) צוואת אישה -

 

(1)  צוואה  שצוותה אישה בהיותה נשואה, בין במתנת בריא  ובין בהתחייבות מוריש , לא תהיה תקפה אם האישה מתה בחיי בעלה , אלא אם כן נערכה בהסכמת  בעלה של המצווה;

 

(2)  צוואת שכיב מרע שצוותה אישה בהיותה נשואה איננה תקפה ;

 

(3)  אישה שצוותה לפני נישואיה - בהתחייבות מוריש  - ומתה בחיי בעלה , לא יהיה לצוואתה תוקף אלא אם כן נערכה לפני שני עדים ;

 

(4)  הוראות סעיפים (1) ו- (2) לא יחולו על נכסי האישה שלא היו ידועים  לבעלה בשעת עריכת הצוואה ;

 

(ג) צוואת גר  -

 

(1)  גר שציווה בצוואת שכיב מרע , יישאר עזבונו בידי המוחזק  בו;

 

(2)  על אף האמור בסעיף קטן (1), צוואת שכיב מרע של גר לטובת בנו שאין הורתו בקדושה, בטלה ;

 

החוק האזרחי -> צוואה שנעשתה על-ידי קטין או על-ידי מי שהוכרז פסול דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה - בטלה.

 

 

 

27. חופש לצוות

 

(א) ביטול צוואה על ידי המצווה  -

 

(1) בצוואת שכיב מרע:

 

(א) רשאי המצווה לחזור בו בכל עת ;

 

(ב) הוראת צוואה השוללת את זכות המצווה לשנותה או לבטלה – תקפה , אם נעשתה בקנין;

 

(2) במתנת בריא  ובהתחייבות מוריש :

רשאי המצווה לחזור בו בכל עת, אך ורק אם התנה  על כך בפירוש בצוואתו;

 

(ב) התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות  אחת מאלה – אינה תקפה.

 

החוק האזרחי ->  (א) התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה – אינה תופסת.

(ב) הוראת-צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה - בטלה.

 

 

 

28. הצוואה - מעשה אישי

 

(א) מוריש רשאי למנות שליח  לעשות צוואה.

 

(ב) על אף האמור בס"ק (א), צוואת שכיב מרע  אינה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו.

 

(ג) הוראת-צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה תקפה .

 

החוק האזרחי -> (א) אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו.

(ב) הוראת-צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה בטלה.

 

 

 

29. מסירת קביעה וסמכות בחירה

 

אין המצווה  יכול  למסור לאחר את קביעת האדם שיזכה מן העיזבון או את קביעת החלק היחסי או המנה שאדם יזכה בהם, אפילו ציין  המצווה בצוואה אנשים שמתוכם יש לבחור זוכה, או ציין נכסים שמתוכם יש לבחור מנה, אלא אם כן הקנה  המצווה לאותו אדם את עזבונו או חלק ממנו על מנת שיתן למי שירצה או בדרך שירצה.

 

החוק האזרחי -> אין המצווה יכול למסור לאחר את קביעת האדם שיזכה מן העיזבון או את קביעת החלק היחסי או המנה שאדם יזכה בהם; אולם אם ציין המצווה בצוואה אנשים שמתוכם יש לבחור זוכה, או ציין נכסים שמתוכם יש לבחור מנה, רשאי לבחור מי שהמצווה קבעו לכך בצוואתו; ואם לא קבע המצווה, או שקבע והבחירה לא נעשתה תוך זמן סביר יבחר בית-המשפט או אדם שיקבע בית-המשפט.

 

 

 

30. אונס, טעות וכו'

 

(א) הוראת-צוואה שנעשתה מחמת אונס  – בטלה .

(ב) הוראת-צוואה שנעשתה מחמת טעות  – רשאי בית הדין לאמוד  את דעתו של המצווה, ולתקן  את דברי המצווה כפי שנראה לבית הדין סוף דעתו של המצווה; אם אי אפשר לאמוד בבירור את דעתו של המצווה, תקפה  הוראת הצוואה.

 

החוק האזרחי -> (א) הוראת-צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי-הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה.

(ב) הוראת-צוואה שנעשתה מחמת טעות - אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אלמלא הטעות, יתקן בית-המשפט לפי זה את דברי-הצוואה; אם אי אפשר לעשות כן - בטלה הוראת-הצוואה.

 

 

 

31. ביטול צוואה פגומה

 

(א) הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס - בטלה , אף אם היה בידי המצווה לבטל אותה לאחר שחדל האונס לפעול עליו, ולא עשה כן.

 

(ב) הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות - תקפה , אם היה בידי המצווה לבטל אותה לאחר שנודע לו על הטעות, ולא עשה כן.

 

החוק האזרחי -> עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה.

 

 

 

32. טעות סופר וכו'

 

טעות שנראה לבית הדין שהיא טעות סופר  - אינה פוסלת  צוואה.

 

החוק האזרחי -> נפלה בצוואה טעות-סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן את הטעות הרשם לעניני ירושה, או בית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א.

 

 

 

33. צוואה סתומה וכו'

 

הוראת צוואה שיש בלשונה ספק שאי אפשר לבררו , הולכים אחר המוחזק .

 

החוק האזרחי -> הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה - בטלה.

 

 

 

34. צוואה בלתי חוקית וכו'

 

(א) הוראת-צוואה – על אף שיש בביצועה עבירה – תקפה .

 

(ב) על אף האמור בס"ק (א), בצוואת שכיב מרע הוראת-צוואה שיש בביצועה עבירה – בטלה .

 

(ג) הוראות  סעיף 25 לא יחולו על הוראת-צוואה שיש בביצועה עבירה.

 

החוק האזרחי -> הוראת-צוואה שביצועה בלתי-חוקי, בלתי-מוסרי או בלתי-אפשרי - בטלה.

 

 

 

35. צוואה לטובת עדים וכו'

 

(א) הוראת-צוואה המזכה את מי שערך אותה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - תקפה .

 

(ב) אין בהוראת-צוואה, המזכה את מי שהיה עד לעשייתה – כדי לפסול את הצוואה , פרט לצוואה  האמורה בסעיף 26(ב)(3).

 

החוק האזרחי -> הוראת-צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת-צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה - בטלה.

 

 

 

36. ביטול על ידי המצווה

 

ביטול צוואה על ידי המצווה - במקרים המוזכרים בסעיף 27 – יכול שייעשה על ידי ביטול במפורש או על ידי ביטול מכללא .

 

החוק האזרחי -> (א) המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.

(ב) צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת.

 

 

 

37. תחולה

 

לעניין סימן זה "הוראת-צוואה" - גם הצוואה כולה, חלק ממנה ותנאי מתנאיה במשמע.

 

החוק האזרחי -> לענין סימן זה "הוראת-צוואה"- גם הצוואה כולה, חלק ממנה ותנאי מתנאיה במשמע.

 

 

 

38. ביטול מקצת הצוואה

 

(א) נקבע בצוואה דבר בלתי-חוקי  או בלתי-אפשרי  כתנאי בזכייה , בטל התנאי , ואין בכך כדי לבטל את הזכייה שהיתה מותנית באותו התנאי .

 

(ב) בטל חלק של צוואה, אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה  אלא במידה שנראה לבית-הדין  שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו.

 

החוק האזרחי -> (א) נקבע בצוואה דבר בלתי-חוקי, בלתי-מוסרי או בלתי-אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי סעיף 45, בטל התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה.

(ב) בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא כאמור בסעיף-קטן (א), אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה או תנאיה אלא במידה שנראה לבית-המשפט שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו.

 

 

 

39. הצורך בצו קיום צוואה

 

ניתן  לתבוע זכויות על פי צוואה או להיזקק לה כצוואה גם לפני שניתן עליה צו-קיום לפי הוראות הפרק החמישי.

 

החוק האזרחי -> אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו -קיום לפי הוראות הפרק החמישי.

 

 

סימן ג': הוראות הצוואה

 

 

40. נושא הצוואה

 

אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים:

 

(1) כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו;

 

(2) נכס מנכסי עזבונו  (בחוק זה – מנה).

 

החוק האזרחי -> אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים -

(1)  כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו;

(2) נכס מנכסי עזבונו או טובת-הנאה מעזבונו (בחוק זה- מנה(

 

 

 

41. יורש במקום יורש

 

(א) המצווה רשאי  לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה  הראשון.

 

(ב) זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו לכתחילה.

 

(ג) על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים.

 

החוק האזרחי -> (א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

(ב) זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו לכתחילה.

(ג) על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים.

 

 

 

42. יורש אחר יורש

 

(א) המצווה רשאי  לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון. השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד  שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי התנאי שהתנה המצווה.

 

(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול:

 

(1) על צוואת שכיב מרע  שבה הראשון  ראוי  להיות יורשו על פי דין של המצווה , אלא אם כן:

 

(א) פירש  המצווה שדינו של הראשון כנהנה עפ"י צוואה ולא כיורש עפ"י דין ;

 

(ב) או הקנה  המצווה לשני את חלקו בעיזבון ממועד עריכת הצוואה.

 

(2) על צוואה  שבה הראשון היא אישה פנויה  והיא נשאת  לפני מועד זכייתו של השני, אלא אם כן הקנה  המצווה לשני את חלקו בעיזבון ממועד עריכת הצוואה ;

 

(ג) הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו , והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון . אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני:

 

(1) על ידי צוואה ;

 

(2) על ידי מכירה או מתנה לאחד מיורשיו על פי דין ;

 

(3) על ידי מכירה או מתנה אם הייתה זכייתו של הראשון לזמן מסוים ;

 

(4) על ידי מכירה או מתנה אם המצווה הקנה לשני ממועד עריכת הצוואה ;

 

(5) על ידי מכירה או מתנה אם המצווה צווה שיזכו יורשיו אחרי שזכה הראשון ;

 

(ד) השני יזכה אם היה כשר  לרשת את המצווה. מת השני לפני שעת זכייתו  או שנמצא פסול לרשת  או שהסתלק  מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת .

 

(ה) הוראת-צוואה על דרך זו ליותר משניים  - כשרה .

 

החוק האזרחי -> (א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.

(ב) הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה.

(ג) השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

(ד) הוראת-צוואה על דרך זו ליותר משניים - בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה.

 

 

 

43. יורש על תנאי דוחה

 

(א) המצווה רשאי לצוות שיורש יזכה בהתקיים  תנאי או בהגיע מועד.

 

(ב) לא נתקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני מות המצווה, יתנהל העיזבון על ידי יורשיו  עפ"י דין של המצווה עד שיתקיים התנאי או שיגיע המועד או עד שיתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים , לפי האמור להלן:

 

(1) במתנת בריא:

 

(א) המותנית בקיום תנאי, זוכים הנהנים בחלקם בעיזבון למפרע  מיום מות המצווה ועד אז דינם של היורשים עפ"י דין כמנהלי העיזבון ;

 

(ב) המותנית בהגיע מועד, זוכים הנהנים בחלקם בעיזבון מיום  הגיע המועד ועד אז היורשים עפ"י דין זוכים בפירות מן העיזבון ;

 

(2) בהתחייבות מוריש זוכים הנהנים בחלקם מיום שהתקיים התנאי או הגיע המועד  ועד אז זוכים היורשים עפ"י דין בעיזבון ;

 

(3) בצוואת שכיב מרע זוכים הנהנים בחלקם למפרע  מיום מות המצווה ועד אז דינם של היורשים עפ"י דין כמנהלי עיזבון ;

 

(ג) לא קבע המצווה מי יזכה אם יתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים, יזכו היורשים על פי דין .

 

החוק האזרחי -> (א) המצווה רשאי לצוות שיורש יזכה בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.

(ב) לא נתקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני מות המצווה, יתנהל העיזבון על ידי מנהל עיזבון עד שיתקיים התנאי או שיגיע המועד או עד שיתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים; והוא הדין כשציווה המצווה לתאגיד שעדיין אינו כשר לרשת בהתאם לסעיף 4.

(ג) לא קבע המצווה מי יזכה אם יתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים, יזכו היורשים על פי דין.

 

 

 

44. יורש על תנאי מפסיק

 

(א) המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים  תנאי או בהגיע מועד, בכפוף לאמור לעיל סעיף 42 (ב) 1.

 

(ב) לא קבע המצווה מי יזכה בהתקיים התנאי או בהגיע המועד, יזכו יורשיו  על פי דין כיורשים אחרי אותו יורש בהתאם להוראות סעיף 42 ג(5).

 

החוק האזרחי -> (א) המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.

(ב) לא קבע המצווה מי יזכה בהתקיים התנאי או בהגיע המועד, יזכו יורשיו על פי דין כיורשים אחרי אותו יורש בהתאם להוראות סעיף 42.

 

 

 

45. חיובי יורש

 

המצווה רשאי להתנות  בצוואתו דבר שיורש יהיה חייב לעשותו, או להימנע מעשותו במה שקיבל מן העיזבון. מילויו של חיוב כזה יכול לדרוש כל מי שיש לו נגיעה בצוואה ובתנאיה. ואם היה בדבר ענין לציבור - גם בית הדין.

 

החוק האזרחי -> המצווה רשאי להורות בצוואתו דבר שיורש יהיה חייב לעשותו, או להימנע מעשותו במה שקיבל מן העיזבון; מילויו של חיוב כזה יכול לדרוש כל מי שמעוניין במילויו, ואם היה בדבר ענין לציבור - גם היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו.

 

 

 

46. צוואה וירושה על פי דין

 

ציווה המצווה חלק יחסי מכל עזבונו לאחד מיורשיו על פי דין:

 

(א) במתנת בריא ובהתחייבות מוריש, יבוא חלק זה בנוסף  למגיע לאותו יורש על פי דין ולא במקומו;

 

(ב) במתנת שכיב מרע , יזכה אותו יורש בחלק זה או בחלק המגיע לו על פי דין, לפי החלק הגדול  שביניהם;

 

החוק האזרחי -> ציווה המצווה חלק יחסי מכל עזבונו לאחד מיורשיו על פי דין, יבוא חלק זה במקום המגיע לאותו יורש על פי דין ולא בנוסף לכך.

 

 

 

47. מנה וחלק בעיזבון

 

(א) ציווה המצווה מנה למי שיורש על פי דין, יחולו  הוראות סעיף 46.

 

(ב) ציווה המצווה מנה למי שזוכה בחלק יחסי  מכל העיזבון על פי הצוואה, תבוא המנה בנוסף על החלק בעיזבון ולא במקומו, אלא אם כן יש בצוואה השניה משום חזרה  מהצוואה הראשונה.

 

החוק האזרחי -> ציווה המצווה מנה למי שיורש על פי דין או למי שזוכה בחלק יחסי מכל העיזבון על פי הצוואה, תבוא המנה בנוסף על החלק בעיזבון ולא במקומו.

 

 

 

48. יורשים שלא נקבעו חלקיהם

 

(א) ציווה המצווה לאחדים ולא קבע חלקיהם, יחלקו בשווה .

 

(ב) ציווה המצווה לכלל ולפרטים ולא קבע חלקיהם, הכלל זוכה בחצי והפרטים בחצי .

 

החוק האזרחי -> ציווה המצווה לאחדים ולא קבע חלקיהם, יחלקו בשווה.

 

 

 

49. יורש שמת לפני המוריש

 

זוכה על פי צוואה  שמת לפני המצווה , ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו , יבואו יורשיו של אותו זוכה במקומו .

 

החוק האזרחי -> זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין; בכל מקרה אחר הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת.

 

 

 

50. יורש פסול ויורש שהסתלק

 

(א) זוכה על פי צוואה שהסתלק  מן המגיע לו, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו , הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

 

(ב) זוכה על פי צוואה שנמצא פסול לרשת, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו , יחולו הוראות סעיף 15 (ב) על הוראות הצוואה לטובתו.

 

החוק האזרחי -> זוכה על פי צוואה שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, שלא לטובת בן -זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

 

 

 

51. מנה של נכס מסוים

 

(א) ציווה המצווה נכס מסוים, יזכה בו הזוכה כמות שהיה הנכס במות המצווה.

 

(ב) אין הזוכה זכאי לדרוש מן היורשים האחרים סילוקו של שעבוד ששועבד בו הנכס על ידי המצווה.

 

(ג) אין הזוכה זכאי לפיצוי מן היורשים האחרים אם במות המצווה לא היה הנכס בין נכסיו.

 

(ד) פירות הנכס ויציאותיו עד מות המצווה הם לחשבון העיזבון; מאז ואילך הם לחשבונו של הזוכה, זולת אם זכה בנכס במועד מאוחר יותר.

 

החוק האזרחי -> (א) ציווה המצווה נכס מסוים, יזכה בו הזוכה כמות שהיה הנכס במות המצווה.

(ב) אין הזוכה זכאי לדרוש מן היורשים האחרים סילוקו של שעבוד ששועבד בו הנכס על ידי המצווה.

(ג) אין הזוכה זכאי לפיצוי מן היורשים האחרים אם במות המצווה לא היה הנכס בין נכסיו.

(ד) פירות הנכס ויציאותיו עד מות המצווה הם לחשבון העיזבון; מאז ואילך הם לחשבונו של הזוכה, זולת אם זכה בנכס במועד מאוחר יותר.

 

 

 

52. מנה של נכס בלתי מסוים

 

(א) ציווה המצווה נכס  בלתי-מסוים, זכאי הזוכה לנכס מהסוג הגרוע מבין הנכסים מסוג זה המצויים בעזבון  .

 

(ב) ציווה המצווה חלק יחסי מנכסיו, זכאי הזוכה לנכס  מהסוג הגרוע  באותו שווי.

 

החוק האזרחי -> ציווה המצווה נכס בלתי-מסויים, זכאי הזוכה לנכס מסוג בינוני.

 

 

 

53. כפיפות להוראות הצוואה

 

בטל

 

החוק האזרחי -> הוראות הסעיפים 41 עד 52, פרט לסעיף 42 (ד), חלות במידה שאין בצוואה הוראות אחרות.

 

 

 

54. פירוש הצוואה

 

(א) מפרשים צוואה לפי מה שאפשר לדקדק בלשון הצוואה , ולפי השפה המדוברת באותו מקום .

 

(ב) צוואה הניתנת לפירושים שונים, יש לקבוע את הפירוש לטובת המוחזק .

 

(ג) צוואה צריך שתהיה בלשון מתנה .

 

החוק האזרחי -> (א) מפרשים צוואה לפי אומד-דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה שאינה משתמעת מתוכה - כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות.

(ב) צוואה הניתנת לפירושים שונים, הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה.

(ג) צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה, מחילה או הודעה או בכל לשון אחרת.

 

 

 

55. מעין צוואה

 

חיי-משפחה במשק-בית משותף של איש ואשה שאינם נשואים זה לזה אינם מקנים לאחד  מהם זכויות כלשהן בעיזבון השני.

 

החוק האזרחי -> איש ואשה החיים חיי-משפחה במשק-בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

 

 

פרק רביעי: מזונות מן העזבון

 

 

56. הזכות למזונות

 

(א) הניח בעל  אשה, ילדים או הורים, והם זקוקים למזונות

 

(1) אין הבנים  או ההורים  זכאים למזונות מן העזבון;

 

(2) האשה  והבנות  זכאיות למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה בין בירושה  על פי דין ובין בירושה על פי צוואה של שכיב מרע ;

 

(ב) הניחה אשה בעל , ילדים  או הורים , ואפילו הם זקוקים למזונות, אין הם זכאים למזונות מן העזבון.

 

החוק האזרחי -> הניח המוריש בן-זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה.

 

 

 

57. גדרי הזכות למזונות

 

(א) הזכות למזונות היא:

 

(1) לאלמנתו של המוריש -

 

(א) אלמנה  זכאית למזונות מהעיזבון על בסיס תקנת הכתובה  וכל עוד לא גבתה את כתובתה ;

 

(ב) אין היורשים רשאים לפרוע לאלמנה את כתובתה ולשלול ממנה את הזכות למזונות אלא בהסכמתה  או עפ"י תקנת בית דין ;

 

(ג) אלמנה לא זכאית למזונות מהעזבון במקרים הבאים:

 

(1) תבעה כתובתה אף שלא נפרעה ;

 

(2) נתארסה לאחר ;

 

(3) מחלה כתובתה לבעלה ;

 

(4) מכרה או משכנה את כתובתה .

 

(2) לאלמנתו של המוריש כשהיא שומרת יבם  -

 

(א) שומרת יבם זכאית למזונות מעזבון בעלה רק שלושה חודשים  ראשונים אחר מות מבעלה, כדין כל אלמנה;

 

(ב) אחרי חליצה של היבם אין לה מזונות מהמוריש ;

 

(3) לבנותיו  של המוריש  -

 

(א) על אף שזכות הבת למזונות נובעת מחיוב האב בכתובת  אמה, אם היה חיובו של האב בתוקף בשעת הנישואין, אין זכות זו תלויה בהמשך תוקפה של הכתובה ;

 

(ב) בת המוריש זכאית למזונות מהעיזבון כאשר אביה נשא  את אמה לפני שנולדה;

 

(ג) בת המוריש זכאית למזונות מהעיזבון עד גיל שמונה עשרה  או עד שתנשא ;

 

(ד) בנוסף למזונותיה בת המוריש זכאית לפרנסה  מהעיזבון לצורך נישואיה גם כשהיא בוגרת ;

 

(4) לילדיו המאומצים -

בן  או בת מאומצים  זכאים למזונות מהעיזבון.

 

(5) לנכדים -

(א) נכד  המוריש שהתייתם לפני מות המוריש אינו זכאי למזונות מהעיזבון;

 

(ב) נכד המוריש שהדאגה לפרנסתו היתה על המוריש  ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו זכאי למזונות מהעיזבון;

 

(6) להורים -

אין הורי  המוריש זכאים למזונות מהעיזבון.

 

(ב) אשה שערב מות המוריש לא היתה לה זכות לקבל מזונות ממנו, אינה זכאית למזונות מעזבונו.

 

(1) גרושה או ספק גרושה שנתאלמנה - אין לה מזונות מהעיזבון  אפילו טרם קבלה את כתובתה ;

 

(2) אשה שחיה עם המוריש ללא חו"ק כדת משה וישראל אינה זכאית למזונות מעזבונו ;

 

החוק האזרחי -> (1) לבן-זוגו של המוריש- כל זמן אלמנותו, אולם רשאי בית המשפט לתת מענק חד-פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות הענין ובשים לב לזכויות ילדי המוריש;

(2) לילדי המוריש - עד גיל 18, לילד נכה - כל זמן נכותו, לילד שהוא חולה נפש - כל עוד הוא חולה נפש, ולילד מפגר - כמשמעותו בחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969.

(3) לילד בגיר של המוריש שבית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות - עד גיל 23.

(4) להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם היתה עליו ערב מותו - כל ימי חייהם.

(ב) בן הזוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מעזבונו.

(ג) איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה.

(ד) ילד, לענין מזונות- לרבות ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו היתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו.

 

 

 

58. הוצאות נוספות

 

(א) מזונות מן העזבון עבור אלמנה - לרבות הוצאות עבור מדור  ושאר צרכי קיום .

 

(ב) מזונות מן העיזבון עבור הבת - לרבות הוצאות מדור  ושאר צרכי קיום  והכשרתה למשלח יד .

 

החוק האזרחי -> מזונות מן העזבון - לרבות הוצאות הכשרתו של הזכאי למשלח יד.

 

 

 

59. קביעת המזונות

 

(א) בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית הדין, בין השאר:

 

(1) בשווי העיזבון  ובמרכיביו ;

 

(2) במה שהאלמנה זכאית לקבל מן העיזבון עבור כתובתה ;

 

(3) במה שהבנות זכאיות לקבל מהעיזבון עבור פרנסה לנישואין ;

 

(4) ברמת החיים  של הזכאי  למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש

ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש;

 

(5) יתחשב בהכנסותיה  של האלמנה  ושל שומרת היבם ;

 

(6) במזונות  שהבנות קבלו ממקורות אחרים  או קבלו בטובה

מאחרים.

 

(ב) בקביעת הזכות למזונות ומידתם לא יתחשב בית הדין, בין השאר:

 

(1) בהכנסות הבנות ;

 

(2) ברכושו  או בהכנסותיו  של הזכאי למזונות;

 

החוק האזרח -> בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית המשפט, בין השאר:

(1) בשווי העזבון;

(2) במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה.

(3) ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש;

(4) ברכושו של הזכאי למזונות;

(5) בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן-זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן-הזוג;

(6) במזונות שהזכאי יכול לקבל על פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 2;

(7) לגבי בן-זוגו של המוריש - במה שמגיע לו על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאשה מקבלת על פי כתובה.

 

 

 

60 בקשה לקביעת מזונות

 

(א) בקשה לקביעת מזונות תוגש לבית הדין בכל עת  שלפני או אחרי חלוקת העזבון.

 

(ב) בית הדין רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש ; וכן רשאי הוא לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה .

 

החוק האזרחי -> (א) בקשה לקביעת מזונות תוגש לבית המשפט לפני חלוקת העזבון; אולם בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה שהוגשה תוך ששה חודשים לאחר חלוקת העזבון אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

(ב) בית המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש; וכן רשאי הוא לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה.

(ג) בטל

 

 

 

61. דרכי סיפוק המזונות

 

(א) סיפוק המזונות לאלמנה -

בית הדין יקבע את סיפוק מזונותיה של האלמנה בהקצבות חוזרות אחת לשלושים יום , ואין הוא רשאי לקבעו בתשלום חד-פעמי .

 

(ב) סיפוק מזונות לבנות המוריש -

 

(1) כאשר בזמן מות המוריש  יש בעיזבון נכסים מרובים , רשאי בית הדין לקבוע את סיפוק מזונותיהן של הבנות בהקצבות חוזרות ;

 

(2) כאשר הנכסים מועטים , בית הדין ממנה אפוטרופוס שינהל את העיזבון ויספק לבנות את מזונותיהן;

 

(ג) סיפוק מזונות לזכאי למזונות -

בית הדין רשאי לקבוע את סיפוק מזונותיו של זכאי בהקצבות חוזרות .

(ד) בית הדין רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק המזונות ובין השאר-

 

(1) מי יספק את המזונות ולידי מי יסופקו;

 

(2) הבטחת תשלום המזונות;

 

(3) בית הדין רשאי להתנות את סיפוק המזונות בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת;

 

(4) נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי כל צד, בכל עת לבקש שינוי הדרכים או התנאים לסיפוקן;

 

החוק האזרחי -> (א) בית המשפט יקבע את סיפוק המזונות בהקצבות חוזרות, אולם רשאי הוא לקבעו בתשלום חד-פעמי או מקצתו בצורה האחת ומקצתו בצורה האחרת, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

(ב) בית המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק המזונות ובין השאר -

(1) מי יספק את המזונות ולידי מי יסופקו;

(2) הבטחת המזונות על ידי הפקדה, השקעה, ביטוח קצב, שעבוד או באופן אחר.

(ג) בית המשפט רשאי להתנות את סיפוק המזונות בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

(ד) נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי כל צד, בכל עת לבקש שינוי הדרכים או התנאים לסיפוקן או לבקש החלפתן בתשלום חד-פעמי.

 

 

 

62. גילוי עובדות ושינוי נסיבות

 

נקבעו מזונות, רשאי הזכאי  למזונות לבקש הגדלתם או המשך תשלומם, ורשאים היורשים לבקש הקטנתם או ביטולם, לבקש החזרתו של תשלום-חד פעמי כולו או מקצתו או לדרוש להחזיר לרשותם את העיזבון, הכל לפי הענין, אם נתגלו עובדות שהיו קיימות בשעת קביעת המזונות ולא היו ידועות למבקש אותה שעה.

 

החוק האזרחי -> (א) נקבעו מזונות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתם ורשאים היורשים לבקש הקטנתם או ביטולם ולבקש החזרתו של תשלום-חד פעמי, כולו או מקצתו, הכל לפי הענין, אם נתגלו עובדות שהיו קיימות בשעת קביעת המזונות ולא היו ידועות למבקש אותה שעה.

(ב) נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתן ורשאים היורשים לבקש הקטנתן או הפסקתן אם השתנו הנסיבות שהיו קיימות בשעת קביעתן, ובלבד שבקשה לפי סעיף קטן זה לא תוגש לבית המשפט לפני תום שנה מיום החלטתו הקודמת ושבית המשפט רשאי שלא להיזקק לשינוי בנסיבות שהמבקש יכול היה לצפות מראש בשעת הדיון הקודם.

(ג) אין לחייב יורש לפי סעיף זה בתשלום מזונות אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ואם קיבל מנכסי העזבון בתום לב - כדי שוויו של מה שנשאר בידו; ואין לחייב זכאי למזונות בהחזרת תשלום חד-פעמי שקיבל, אלא כדי שוויו של מה שקיבל, ואם קיבל בתום לב - כדי שוויו של מה שנשאר בידו.

 

 

 

63. הרחבת העיזבון לצרכי מזונות

 

(א) לא היה בעיזבון כדי סיפוק מזונות האלמנה והבנות, יגבו עבור מזונותיהם מקרקעות שנתן המוריש במתנת שכיב מרע  אבל לא מנכסים שנתן במתנת בריא בחייו, ולא מנכסים שנתן להקדש , ולא מנכסים שהספיקו היורשים למכור  אחר מות המוריש.

 

(ב) מקבל מתנת שכיב מרע שמחזיר את הנכסים עבור המזונות לא ישלם עבור התקופה שאכל פירות מהנכסים .

 

החוק האזרחי -> (א) לא היה בעזבון כדי סיפוק מזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט לראות כחלק מן העזבון מה שנתן המוריש בלי תמורה נאותה תוך שנתיים לפני מותו, למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין.

(ב) בית המשפט רשאי לחייב את המקבל להחזיר לעזבון או לשלם מזונות כדי שוויו של מה שנשאר בידו בזמן מות המוריש, ואם קיבל שלא בתום-לב- כדי שוויו של מה שקיבל.

(ג) המקבל רשאי להפחית את התמורה שנתן או שוויה ממה שעליו להחזיר או לשלם.

 

 

 

64. סדר העדיפות בין הזכאים

 

לא היה בעיזבון כדי סיפוק המזונות לכל הזכאים להם, יממשו את זכאותם לפי הסדר הבא:

 

(א) זכות הזכאי למזונות מחמת התחייבות  קודמת למזונות האלמנה .

 

(ב) זכות האלמנה למזונות קודמת  לזכות מזונות הבנות .

 

החוק האזרחי -> לא היה בעזבון כדי סיפוק המזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לחלקם ביניהם או לפסוק מזונות לאלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר.

 

 

 

65. עסקאות בזכות למזונות

 

(א) הסכם בדבר מזונות האלמנה לפי פרק זה וויתור עליהם, שנעשה בהסכמת  האלמנה בין במועד הנישואין או אחר כך בחיי המוריש ובין שנעשה  אחר מותו של המוריש - תקף.

 

(ב) הסכם בדבר מזונות הבנות לפי פרק זה וויתור עליהם, שנעשה בהסכמה  עם אם הבנות במועד הנישואין – תקף; ואם הוא נעשה לאחר הנישואין, בחיי המוריש או אחר מותו - בטל .

 

(ג) הסכם בדבר מזונות זכאי לפי פרק זה וויתור עליהם, בחיי המוריש או אחר מותו - בטל .

 

(ד) הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי פרק זה - בטלה .

 

(ה) זכות למזונות לפי פרק זה אינה ניתנת להעברה , לשעבוד  או לעיקול  ואינה עוברת בירושה .

 

החוק האזרחי -> (א) הסכם בדבר מזונות לפי פרק זה וויתור עליהם, אם נעשו בחיי המוריש - בטלים, ואם נעשו אחרי מותו, טעונים אישור בית המשפט.

(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי פרק זה - בטלה.

(ג) זכות למזונות לפי פרק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול ואינה עוברת בירושה.

 

 

פרק חמישי: צו ירושה וצו קיום צוואה

 

65א. בוטל

 

החוק האזרחי -> ממונה ארצי ורשמים לעניני ירושה

(א)   האפוטרופוס הכללי, כמשמעותו בסעיף 2 לחוק האפוטרופוס הכללי התשל"ח-1978, יהיה ממונה ארצי לעניני ירושה (להלן - הממונה הארצי), והמשנה לאפוטרופוס הכללי יהיה משנה לממונה הארצי.

(ב)   כל אחד מסגני האפוטרופוס הכללי, הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, יהיה רשם לעניני ירושה.

(ג)   שר המשפטים רשאי למנות, נוסף על הרשמים לפי סעיף קטן (ב), עובד המדינה שהאפוטרופוס הכללי ממונה עליו, הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, לרשם לעניני ירושה.

(ד)   שר המשפטים יקבע, בהודעה ברשומות, את אזורי פעולתם של הרשמים לעניני ירושה.

(ה)   שמות סגני האפוטרופוס הכללי שהם רשמים לעניני ירושה לפי הוראות סעיף קטן (ב) ושמות הרשמים לעניני ירושה שמונו לפי סעיף קטן (ג) יפורסמו ברשומות.

 

 

 

66. בוטל

 

החוק האזרחי -> הצהרה על זכויות היורשים (תיקון התשנ"ח)

(א)   הרשם לעניני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין - על ידי צו ירושה; בירושה על פי צוואה - על ידי צו-קיום-צוואה (להלן - צו-קיום).

(ב)   ציווה המוריש חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו-קיום, ועל הנותר - צו-ירושה.

 

 

 

67. הגשת התנגדויות

 

(א) הוגשה בקשה  לצו ירושה או לצו קיום , יודיע על כך בית הדין ברבים , ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעונין  בדבר רשאי להגיש התנגדות לבית הדין.

 

(ב) אם לא התקבלו התנגדויות בית הדין יתן צו ירושה או צו קיום, אולם אין בהוצאת הצו כדי למנוע ממתנגדים לתבוע את זכאותם גם לאחר זמן .

 

החוק האזרחי -> הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעונין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.

 

 

 

68. ראיות

 

(א) עובדת מותו של אדם וזמן מותו  טעונים הוכחה .

 

(ב) צוואה, למעט צוואה בעל-פה , טעונה הוכחה בהגשת המקור; הוכח שהמקור נשמד בְּדֶרֶך או בנסיבות שאין בהן כדי לבטל את הצוואה , רשאי בית הדין להתיר הוכחת הצוואה באופן אחר .

 

החוק האזרחי -> (א) עובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים הוכחה בתעודת מוות או בהצהרת מוות, זולת אם התיר בית המשפט, או הרשם לעניני ירושה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להוכיחם באופן אחר.

(ב) צוואה, למעט צוואה בעל-פה, טעונה הוכחה בהגשת המקור; הוכח שהמקור נשמד בדרך או כניסות שאין בהם כדי לבטל את הצוואה, או שאי-אפשר להגיש את המקור, רשאי בית המשפט להתיר הוכחת הצוואה בהגשת העתק או באופן אחר.

 

 

 

69. תכנם  של צו ירושה וצו קיום

 

(א) צו ירושה יצהיר על שמות היורשים ועל חלקו היחסי של כל אחד מהם בעיזבון.

 

(ב) צו קיום יצהיר שהצוואה היא בת-תוקף חוץ מהוראותיה שבית הדין מצא שהן בטלות .

 

החוק האזרחי -> (א) צו ירושה יצהיר על שמות היורשים ועל חלקו היחסי של כל אחד מהם בעזבון.

(ב) צו קיום יצהיר שהצוואה היא בת-תוקף חוץ מהוראותיה שבית המשפט מצא שהן בטלות.

 

 

 

70. שינויים לאחר מות המוריש

 

(א) מת יורש  אחרי מות המוריש ולפני מתן הצו, או שחל באותה תקופה שינוי אחר, יפרט הצו את הפרטים האמורים בסעיף 69 כמצבם בזמן מתן הצו.

 

(ב) נתמנה מנהל עזבון , יצויין הדבר בצו הירושה או בצו הקיום.

 

החוק האזרחי ->  (א) מת יורש אחרי מות המוריש ולפני מתן הצו, או שחל באותה תקופה שינוי אחר, יפרט הצו את הפרטים האמורים בסעיף 69 כמצבם בזמן מתן הצו.

(ב) נתמנה מנהל עזבון, יצויין הדבר בצו הירושה או בצו הקיום.

 

 

 

71. כוחם של צו ירושה וצו קיום

 

צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו  או בוטלו.

 

החוק האזרחי -> צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו.

 

 

 

72. תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום

 

(א) נתן בית הדין צו ירושה או צו קיום, רשאי בית הדין  לפי בקשת המעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו.

 

(ב) תוקן או בוטל צו ירושה או צו קיום לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך בית הדין ליורשים על פי דין או לנהנים על פי הצוואה.

 

החוק האזרחי ->  (א) נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט.

(ב) תוקן או בוטל צו ירושה או צו קיום לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים וליורשים על פי דין או לנהנים על פי הצוואה.

 

 

 

73. עסקאות בעיזבון לאחר צו ירושה ולפני שתוקן או בוטל

 

נעשו עסקאות לאחר מתן צו ירושה ותוקן או בוטל הצו, העסקאות במקרקעין בטלות  ועל היורש המוכר להחזיר את התשלום לקונה ; ועסקאות במטלטלין  קיימות.

 

החוק האזרחי -> מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בסמכו על צו ירושה או על צו קיום שהיה בר-תוקף אותה שעה, או מי שקיים חיוב בתום לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכותו או לחייבו שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן.

 

 

 

74. הוצאות

 

ההוצאות הכרוכות בהליכים לפי פרק זה, בסכום שיקבע בית הדין, יחולו על העיזבון  אלא אם כן הורה בית הדין אחרת.

 

החוק האזרחי -> ההוצאות הכרוכות בהליכים לפי פרק זה, בסכום שיקבע בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, יחולו על העזבון אם לא הורה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.

 

 

 

75. מסירת צוואה לבית הדין

 

מי שיש בידו צוואה  אינו חייב למסרה, אלא עפ"י החלטת בית דין.

 

החוק האזרחי -> (א) מי שיש בידו צוואה חייב למסרה, במקור או בהעתק מאושר, לרשם לעניני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה.

(ב) המפר הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלושה חדשים.

 

 

 

76. הודעה על צוואה

 

הופקדה צוואה בבית דין  או נמסרה לו צוואה לפי סעיף 75, ולא הוגשה בקשה לקיום הצוואה, רשאי  בית הדין למסור הודעה על כך לזכאים לפי הצוואה.

 

החוק האזרחי  -> הופקדו צוואה או זכרון דברים על צוואה שבעל פה אצל רשם לעניני ירושה או נמסרה לו צוואה לפי סעיף 75, ולא הוגשה בקשה לקיום הצוואה תוך שלושה חודשים לאחר מות המצווה או לאחר מסירת הצוואה כאמור, הכל לפי המאוחר יותר, ימסור הרשם לעניני ירושה הודעה על כך לזכאים לפי הצוואה ויודיע על כך ברבים; פרטי ההודעה ברבים ייקבעו בתקנות.

 

 

פרק ששי: הנהלת העיזבון וחלוקתו

 

סימן א': שמירת העיזבון

 

 

77. אמצעים לשמירת העיזבון

 

בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עיזבון  רשאי בית הדין , לפי בקשת מעונין בדבר או מיוזמת עצמו, לנקוט אמצעים  הנראים לו לשמירת העיזבון או לשמירת זכויות בעיזבון, לרבות מתן צו למינוי מנהל עיזבון זמני.

 

החוק האזרחי -> בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עיזבון רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העיזבון או לשמירת זכויות בעיזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העיזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעיזבון ומינוי מנהל עיזבון זמני.

 

 

סימן ב' : מנהל עיזבון

 

 

78. מינוי מנהל עיזבון

 

(א) בית הדין רשאי , לפי בקשת מעוניין  בדבר, למנות, בצו, מנהל עיזבון.

 

(ב) בית הדין רשאי מיוזמת עצמו למנות, בצו, מנהל עיזבון:

 

(1) שלא יבוא העיזבון לידי הפסד ;

 

(2) כשיש יורשים קטנים וגדולים ;

 

החוק האזרחי -> (א) בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, למנות, בצו, מנהל עיזבון.

(ב) היתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, תוגש הבקשה לרשם לעניני ירושה; הוגשה בקשה כאמור, רשאי הרשם לעניני ירושה למנות בצו מנהל עיזבון, ויהיו לו, לענין המינוי, הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיף 89.

 

 

 

79. כשרות להתמנות

 

למנהל עיזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד  או האפוטרופוס הכללי.

 

החוק האזרחי -> למנהל עיזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד או האפוטרופוס הכללי.

 

 

80. הסכמה

 

לא יתמנה למנהל עיזבון אלא מי שהודיע לבית הדין על הסכמתו  לכך.

 

החוק האזרחי -> לא יתמנה למנהל עיזבון אלא מי שהודיע לבית המשפט או לרשם לעניני ירושה, לפי הענין על הסכמתו לכך.

 

 

 

81. הוראת המוריש

 

קבע המוריש  בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית הדין אותו אדם כמנהל עיזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים  לקבל את המינוי או שבית הדין משוכנע, מטעמים מיוחדים , שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו.

 

החוק האזרחי -> קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, אותו אדם כמנהל עיזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לעניני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו.

 

 

 

81א. הליכים בבית הדין

 

נתמנה מנהל עיזבון לפי סעיף 78(ב) או לפי סעיף 81, יימשכו ההליכים לפי פרק זה בבית הדין.

 

החוק האזרחי -> נתמנה מנהל עיזבון לפי סעיף 78(ב) או לפי סעיף 81, יימשכו ההליכים לפי פרק זה בבית המשפט.

 

 

 

82. תפקידים

 

מנהל העיזבון חייב, בכפוף להוראות בית הדין, לכנס  את נכסי העיזבון, לנהל  את העיזבון, לתת מזונות  מהעיזבון לזכאים לכך, לסלק את חובות העיזבון, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים , לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או צוואה מקויימת.

 

החוק האזרחי -> מנהל עיזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות העיזבון, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או צוואה מקויימת.

 

 

 

83. הוראות בית דין

 

בית הדין רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לתת למנהל עיזבון הוראות  בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו.

 

החוק האזרחי -> בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לתת למנהל עיזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו.

 

 

 

84. פרטת עיזבון

 

(א) בהתאם להוראות בית הדין יגיש מנהל העיזבון לבית הדין פרטה של נכסי העיזבון  ושל חובותיו.

 

(ב) הוגשה פרטה ולאחר מכן נתגלו נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל העיזבון, תוך ארבעה עשר יום מן היום שנתגלו, תוספת פרטה.

 

(ג) בית הדין רשאי, אם ראה סיבות מצדיקות, להאריך את התקופות להגשת פרטה או תוספת פרטה.

 

החוק האזרחי -> (א) בהקדם האפשרי ולא יאוחר מששים יום לאחר מינוי יגיש מנהל העיזבון לאפוטרופוס הכללי פרטה של נכסי העיזבון ושל חובותיו ויאמת בתצהיר שלפי מיטב ידיעתו הפרטה שלמה.

(ב) הוגשה פרטה ולאחר מכן נתגלו נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל העיזבון, תוך ארבעה עשר יום מן היום שנתגלו, תוספת פרטה ויאמתה כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) האפוטרופוס הכללי רשאי, אם ראה סיבות מצדיקות, להאריך את התקופות להגשת פרטה או תוספת פרטה.

 

 

 

85. שומה

 

בית הדין רשאי להורות -

(א) שמנהל העיזבון יגיש לבית הדין, במועד שקבע, שומת נכסי העיזבון  ערוכה לתאריך שקבע בית הדין.

 

(ב) שהשומה האמורה תיערך על ידי שמאי או על ידי אדם אחר שקבע בית הדין.

 

החוק האזרחי -> בית המשפט רשאי להורות -

(1) שמנהל העיזבון יגיש לאפוטרופוס הכללי, במועד שקבע, שומת נכסי העיזבון ערוכה לתאריך שקבע בית המשפט;

(2) שהשומה האמורה תיערך על ידי שמאי או על ידי אדם אחר שקבע בית המשפט.

 

 

 

85א. השקעת כספים

 

כספי העיזבון שאינם דרושים לצרכי הנהלתו השוטפים , חייב מנהל העיזבון להחזיקם או להשקיעם  כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות; בית הדין רשאי לקבוע בתקנות דרכים להשקעת כספי עיזבון, שיהיו חובה על מנהל עיזבון.

 

החוק האזרחי -> כספי העיזבון שאינם דרושים לצרכי הנהלתו השוטפים, חייב מנהל העיזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים להשקעת כספי עיזבון, שיהיו חובה על מנהל עיזבון.

 

 

 

86. חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות

 

מנהל עיזבון חייב , בכל עניני העיזבון, לנהל חשבונות, להגיש לבית הדין דו"ח כפי שיורה ולפחות בפקיעת משרתו, ולמסור לבית הדין ידיעות מלאות לפי דרישתו.

 

החוק האזרחי -> מנהל עיזבון חייב, בכל עניני העיזבון, לנהל חשבונות, להגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון כפי שיורה ולפחות אחת לשנה ובפקיעת משרתו, ולמסור לאפוטרופוס הכללי ידיעות מלאות לפי דרישתו.

 

 

 

87. בדיקת דו"חות

 

בוטל

 

החוק האזרחי -> שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בדבר אופן בדיקת הפרטה והדו"חות בידי האפוטרופוס הכללי ורשאי הוא לקבוע סוגי דו"חות שהאפוטרופוס הכללי יהיה פטור מבדיקתם, בתנאים שייקבעו.

 

 

 

88. אחריות

 

מנהל עיזבון אחראי  לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עיזבון; בית הדין רשאי לפטרו  מאחריותו.

 

החוק האזרחי -> מנהל עיזבון אחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עיזבון; בית המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו; מנהל עיזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט.

 

 

 

89. ערובה

 

(א) בית הדין רשאי, לפני מינויו של מנהל עיזבון  או אחרי כן , לדרוש שמנהל העיזבון ישעבד נכסים או יתן ערובה אחרת להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו, ורשאי בית הדין, בכל עת, לדרוש ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.

 

(ב) הורה המוריש בצוואתו שמבצע צוואתו או מנהל עזבונו לא יחוייב לתת ערובה, או שציין בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או ינהל עזבונו ולא הורה שעליו לתת ערובה, לא ידרוש בית הדין ממנהל העיזבון שיתן ערובה אלא אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לעשות כן .

 

החוק האזרחי -> (א) בית המשפט, רשאי, לפני מינויו של מנהל עיזבון או אחרי כן, לדרוש שמנהל העיזבון ישעבד נכסים או יתן ערובה אחרת להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו, ורשאי בית המשפט, בכל עת, לדרוש ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.

(ב) הורה המוריש בצוואתו שמבצע צוואתו או מנהל עזבונו לא יחוייב לתת ערובה, או שציין בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או ינהל עזבונו ולא הורה שעליו לתת ערובה, לא ידרוש בית המשפט ממנהל העיזבון שיתן ערובה אלא אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לעשות כן.

 

 

 

90. מימוש הערובה

 

ערובה לפי סעיף 89 תינתן לזכות בית הדין, והוא מוסמך לייצג את הזכאים בכל הנוגע למימושה.

 

החוק האזרחי -> ערובה לפי סעיף 89 תינתן לזכות האפוטרופוס הכללי, והוא מוסמך לייצג את הזכאים בכל הנוגע למימושה.

 

 

 

91. שכר

 

בית הדין רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר  לפי כללים שיקבעו בתקנות.

 

החוק האזרחי -> בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.

 

 

 

92. פקיעת המשרה

 

(א) מנהל עיזבון רשאי, על ידי הודעה בכתב לבית הדין, להתפטר מתפקידו אם נמצאו סיבות מוצדקות לכך  ; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית הדין ומן היום שנקבע לכך באישור.

 

(ב) בית הדין רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לפטר  מנהל עיזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית הדין סיבה אחרת לפיטוריו .

 

(ג) משרתו של מנהל עיזבון פוקעת אם אישר בית הדין שסיים תפקידו ומן היום שנקבע לכך באישור.

 

החוק האזרחי -> (א) מנהל עיזבון רשאי, על ידי הודעה בכתב לבית המשפט, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.

(ב) בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לפטר מנהל עיזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.

(ג) משרתו של מנהל עיזבון פוקעת אם אישר בית המשפט שסיים תפקידו ומן היום שנקבע לכך באישור.

 

 

 

93. מנהלים אחדים

 

מינה בית הדין שני  מנהלי עיזבון או יותר, יחולו ההוראות הבאות, זולת אם הורה בית הדין אחרת:

 

(1) מנהלי העיזבון חייבים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות , יפעלו כפי הרוב או כפי שיחליט בית הדין;

 

(2) פעולה של אחד או של אחדים ממנהלי העיזבון טעונה הסכמת האחרים  או אישור בית הדין, מראש או למפרע;

 

(3) בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד ממנהלי העיזבון לפעול על דעת עצמו ;

 

(4) כל מנהל עיזבון אחראי  לפעולת חבריו זולת אם התנגד לה או לא ידע עליה;

 

(5) נתפנה מקומו של אחד ממנהלי העיזבון או שחדל לפעול, זמנית או לצמיתות, חייבים האחרים להודיע על כך מיד לבית הדין, ואינם יכולים ומוסמכים  להמשיך בתפקידיהם אלא אם כן התנו בית דין בשעת המינוי שיכולים להמשיך;

 

החוק האזרחי -> מינה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה שני מנהלי עיזבון או יותר, יחולו ההוראות הבאות, זולת אם הורה בית המשפט אחרת:

(1) מנהלי העיזבון חייבים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות, יפעלו כפי שיחליט בית המשפט;

(2) פעולה של אחד או של אחדים ממנהלי העיזבון טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע;

(3) בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד ממנהלי העיזבון לפעול על דעת עצמו;

(4) כל מנהל עיזבון אחראי לפעולת חבריו זולת אם התנגד לה או לא ידע עליה;

(5) נתפנה מקומו של אחד ממנהלי העיזבון או שחדל לפעול, זמנית או לצמיתות, חייבים אחרים להודיע על כך מיד לבית המשפט, והם חייבים ומוסמכים להמשיך בתפקידיהם כל עוד לא הורה בית המשפט אחרת.

 

 

 

94. הגנת צד שלישי

 

פעולה של מנהל עיזבון הטעונה הסכמה או אישור לפי סעיף 93(2) לא תהיה בת-תוקף  באין הסכמה או אישור כזה גם אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה הסכמה או אישור.

 

החוק האזרחי -> פעולה של מנהל עיזבון הטעונה הסכמה או אישור לפי סעיף93(2) תהא בת-תוקף גם באין הסכמה או אישור כזה אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה הסכמה או אישור.

 

 

 

95. הוראות המוריש

 

נתן המוריש בצוואתו הוראות בענין מן העניינים הנתונים לפי סימן זה לשיקול דעתו של בית הדין, יפעל בית הדין בהתאם להוראות אלה, זולת  אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן.

 

החוק האזרחי -> נתן המוריש בצוואתו הוראות בענין מן העניינים הנתונים לפי סימן זה לשיקול דעתו של בית המשפט, יפעל בית המשפט בהתאם להוראות אלה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן.

 

 

 

96. בית הדין כמנהל עיזבון

 

מינה בית דין את עצמו למנהל עיזבון , לא יחולו הוראות הסעיפים 80 עד91 למעט סעיף 88 .

 

החוק האזרחי -> נתמנה האפוטרופוס הכללי כמנהל עיזבון, לא יחולו הוראות הסעיפים 84, 80 עד 91.

 

 

 

סימן ג': ניהול העיזבון על ידי מנהל עיזבון

 

 

97. סמכויות מנהל העיזבון

 

מנהל העיזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו , פרט לפעולות שבית הדין קבע, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונות אישור תחילה .

 

החוק האזרחי -> מנהל העיזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; את הפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לעשות בלי שבית המשפט אישרן תחילה:

(1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה;

(2) השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה;

(3) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;

(4) מתן ערובה;

(5) כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונת אישור כאמור.

 

 

 

98. כינוס נכסי העיזבון

 

מנהל העיזבון רשאי לדרוש שנכסי העיזבון יימסרו לו ושחובות שהגיעו למוריש יסולקו לו, וידו בזה כיד המוריש.

 

החוק האזרחי -> מנהל העיזבון רשאי לדרוש שנכסי העיזבון יימסרו לו ושחובות שהגיעו למוריש יסולקו לו, וידו בזה כיד המוריש;

 

 

 

99. הזמנת נושים

 

(א) מנהל העיזבון חייב  להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים  מיום הפרסום.

 

(ב) בית הדין רשאי לפטור את מנהל העיזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות העניין  אין הצדקה להזמינם.

 

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת מנהל העיזבון לסלק  חובות העיזבון שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.

 

החוק האזרחי -> (א) מנהל העיזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.

(ב) בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העיזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות הענין אין הצדקה להזמינם.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת מנהל העיזבון לסלק חובות העיזבון שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.

 

 

 

100. במה מסלקים חובות העיזבון

 

(א) לסילוקם של חובות העיזבון ישתמש מנהל העיזבון בראש ובראשונה בכספים  הנמצאים בעיזבון.

 

(ב) במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי עיזבון, יציע אותם מנהל העיזבון תחילה ליורשים  ויתן להם שהות סבירה  לרכשם במחיר שאינו נופל ממחיר השוק. יורשים שלא יכלו בתחילה לרכוש את הנכסים יוכלו לעשות זאת בכל זמן שיהיה ברשותם ממון לכך .

 

(ג) ציווה המוריש נכס מסוים לפלוני , לא ימומש אותו נכס  כל עוד אפשר לסלק חובות העיזבון מתוך נכסי עיזבון אחרים.

 

החוק האזרחי -> (א) לסילוקם של חובות העיזבון ישתמש מנהל העיזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעיזבון.

(ב) במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי עיזבון, יציע אותם מנהל העיזבון תחילה ליורשים ויתן להם שהות סבירה לרכשם במחיר שאינו נופל ממחיר השוק.

(ג) ציווה המוריש נכס מסוים לפלוני, לא ימומש אותו נכס כל עוד אפשר לסלק חובות העיזבון מתוך נכסי עיזבון אחרים.

(ד) בית המשפט רשאי לתת למנהל העיזבון הוראות שונות מהוראות סעיף זה, ורשאי הוא להורות לו שמכירתם של נכסי עיזבון תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע.

 

 

 

101. חובות מובטחים

 

גם חוב מחובות המוריש שהיה מובטח  ערב מותו, יחולו עליו הוראות סימן זה .

 

החוק האזרחי -> חוב מחובות המוריש שהיה מובטח ערב מותו, אין הוראות חוק זה פוגעות בגבייתו מתוך הבטוחה.

 

 

 

102. חובות בעתיד וחובות על תנאי

 

חוב מחובות המוריש שלא הגיע זמן פירעונו וחוב על תנאי רשאי בית הדין, אם ראה סיבה לכך, להורות שיובטח  או שיסולק כפי שיקבע, אף לפני זמן הפרעון  או בטרם התקיים התנאי .

 

החוק האזרחי -> חוב מחובות המוריש שלא הגיע זמן פרעונו וחוב על תנאי רשאי בית המשפט, אם ראה סיבה לכך, להורות שיובטח או שיסולק כפי שיקבע, אף לפני זמן הפרעון או בטרם התקיים התנאי.

 

 

 

103. הוצאות ניהול חשבון

 

הוצאות  ניהול העיזבון, לרבות שכרו של מנהל העיזבון, יחולו על העיזבון אם לא הורה בית הדין שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.

 

החוק האזרחי -> הוצאות ניהול העיזבון, לרבות שכרו של מנהל העיזבון, יחולו על העיזבון אם לא הורה בית המשפט שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.

 

 

 

104. סדר עדיפות  בין חובות העיזבון

 

(א) הסכומים הבאים (בחוק זה- חובות העיזבון) יסולקו לפי סדר עדיפות זה:

 

(1) החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו  ולא נתבטלו במותו (בחוק זה- חובות המוריש) לרבות המגיע לאלמנתו על פי כתובה או לפי הסכם ממון  שביניהם;

 

(2) ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש , בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו לפי הנהוג באותן נסיבות;

 

(3) ההוצאות של צו ירושה , של צו קיום ושל ניהול העיזבון במידה שהן חלות על העיזבון ;

 

(4) המגיע לבן-זוגו  של המוריש על פי המגיע לו לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג , תשל"ג-1973;

 

(ב) חובות העיזבון בעלי עדיפות שווה  יסולקו שווה בשווה  ובתנאי שלא יקבלו יותר מחובם.

 

(ג) עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם לזמן היווצרותם.

 

(ד) חובות העיזבון עדיפים על מזונות מן העיזבון .

 

החוק האזרחי -> (א) הסכומים הבאים (בחוק זה - חובות העיזבון) יסולקו לפי סדר עדיפות זה:

(1) ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו לפי הנהוג באותן נסיבות;

(2) ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העיזבון במידה שהן חלות על העיזבון;

(3) החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה -חובות המוריש) לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר;

(4) המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה (3) והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.

(ב) חובות העיזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.

(ג) עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.

(ד) חובות העיזבון עדיפים על מזונות מן העיזבון.

 

 

 

105. בירורם וסילוקם של חובות

 

(א) היה מקום להניח שיהיה בעיזבון כדי סילוק כל חובות העיזבון, רשאי  מנהל העיזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.

 

(ב) קיים חשש שלא יהיה בעיזבון כדי סילוק כל חובות העיזבון, לא יסלק מנהל העיזבון לפני גמר בירורם של שאר החובות אלא חובות שגבייתם תהיה מקרקעות  המוריש.

 

(ג) לענין סעיף זה "חובות העיזבון"- גם מזונות מן העיזבון במשמע.

 

החוק האזרחי -> (א) היה מקום להניח שיהיה בעיזבון כדי סילוק כל חובות העיזבון, רשאי מנהל העיזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.

(ב) קיים חשש שלא יהיה בעיזבון כדי סילוק כל חובות העיזבון, לא יסלק מנהל העיזבון אלא חובות שבית המשפט התיר סילוקם, במלואם, בחלקם או בשיעורים, הכל כפי שהורה בית המשפט.

(ג) לענין סעיף זה "חובות העיזבון" - גם מזונות מן העיזבון במשמע.

 

 

 

106. פשיטת רגל של העיזבון

 

התברר שאין בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון, חייב מנהל העיזבון לסלק חובות לפי סעיפים 104, 105 .

 

החוק האזרחי -> התברר שאין בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון, חייב מנהל העיזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העיזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העיזבון.

 

 

סימן ד': חלוקת העיזבון על ידי מנהל עיזבון

 

 

107. מועד החלוקה

 

(א) אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון תחולק יתרת העיזבון בין היורשים.

 

(ב) אין לחלק את יתרת העיזבון כל עוד לא עברה התקופה שנקבעה בהזמנת הנושים ; ואין לחלקה כל עוד לא נקבעו הזכויות התלויות, לפי סעיף 3(ב)(1), בלידתו של אדם .

 

(ג) בית הדין רשאי, אם ראה שהעיזבון מאפשר זאת, להתיר חלוקת מקצת העיזבון  עוד לפני סילוק חובות העיזבון והמזונות מן העיזבון ולפני תום המועדים לפי סעיף קטן (ב).

 

(ד) הורה המוריש בצוואתו בדבר מועד מאוחר יותר לחלוקת העיזבון, ינהגו לפי הוראות הצוואה , אם לא הורה בית הדין לשנות את מועד החלוקה.

 

החוק האזרחי -> (א) אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון תחולק יתרת העיזבון בין היורשים.

(ב) אין לחלק את יתרת העיזבון כל עוד לא עברה התקופה שנקבעה בהזמנת הנושים; ואין לחלקה כל עוד לא נקבעו הזכויות התלויות, לפי סעיף 3(ב), בלידתו של אדם.

(ג) בית המשפט רשאי, אם ראה שהעיזבון מאפשר זאת, להתיר חלוקת מקצת העיזבון עוד לפני סילוק חובות העיזבון והמזונות מן העיזבון ולפני תום המועדים לפי סעיף קטן (ב).

(ד) הורה המוריש בצוואתו בדבר מועד מאוחר יותר לחלוקת העיזבון, ינהגו לפי הוראות הצוואה, אם לא הורה בית המשפט לשנות את מועד החלוקה.

 

 

 

108. מגורים וכלכלה לזמן מעבר

 

(א) מי שערב מות המוריש היה גר עמו בדירתו, בין שהמוריש היה בעל הדירה ובין ששכר אותה, זכאותו להוסיף ולגור בה ולהשתמש אותה תקופה במטלטלי משק הבית המשותף, תקבע בהתאם לפרק רביעי לחוק זה.

 

(ב) מי שערב מות המוריש היה גר עמו ואותו זמן הייתה כלכלתו על המוריש, זכאותו לקבל כלכלתו מן העיזבון תקבע בהתאם לפרק רביעי לחוק זה.

 

החוק האזרחי -> (א) מי שערב מות המוריש היה גר עמו בדירתו, בין שהמוריש היה בעל הדירה ובין ששכר אותה, רשאי להוסיף ולגור בה שלושה חדשים, ואם היה יורש- ששה חדשים לאחר מות המוריש, ורשאי הוא להשתמש, אותה תקופה, במטלטלי משק הבית המשותף במידה שהשתמש בהם ערב מות המוריש.

(ב) מי שערב מות המוריש היה גר עמו ואותו זמן היתה כלכלתו על המוריש, רשאי לקבל כלכלתו מן העיזבון חודש ימים לאחר מות המוריש.

(ג) אין בזכויות לפי סעיף זה כדי לחייב אדם כלפי העיזבון או לגרוע מחלקו של יורש בעיזבון; ואין בהם כדי להוסיף על הוראות החוקים להגנת הדייר או לגרוע מהן, או לגרוע מהוראות בסעיף 115.

 

 

 

109. נושא החלוקה

 

(א) נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים לפי שווים בזמן החלוקה .

 

(ב) שבח  הנכסים, פירותיהם וכל מה שבא במקום הנכסים, ממות המוריש עד לחלוקת העיזבון - של העיזבון הם , והוא הדין לגבי פחת הנכסים  ולגבי תשלומים המוטלים עליהם.

 

(ג) לא היה בעיזבון, אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון, כדי כל המנות , יופחתו המנות לפי יחס שוויין במות המצווה זולת אם היתה בצוואתו הוראה אחרת לעניין זה.

 

החוק האזרחי ->  (א) נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים לפי שווים בזמן החלוקה.

(ב) שבח הנכסים, פירותיהם וכל מה שבא במקום הנכסים ממות המוריש עד לחלוקת העיזבון- של העיזבון הם, והוא הדין לגבי פחת הנכסים ולגבי תשלומים המוטלים עליהם.

(ג) לא היה בעיזבון, אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון, כדי כל המנות, יופחתו המנות לפי יחס שווין במות המצווה זולת אם היתה בצוואתו הוראה אחרת לענין זה.

 

 

 

110. חלוקה על פי הסכם

 

(א) נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים  על פי הסכם ביניהם  או על פי החלטה של בית דין .

 

(ב) מנהל העיזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקת הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה.

 

(ג) נעדר אחד היורשים  ולא היה מיוצג כדין, יבוא אישורו של בית הדין  במקום הסכמתו.

 

(ד) מתחלקים נכסי העיזבון על פי הסכם בין היורשים, לא יחולו הוראות הסעיפים 112 עד 117.

 

החוק האזרחי -> (א) נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט.

(ב) מנהל העיזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקה הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה.

(ג) נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, יבוא אישורו של בית המשפט במקום הסכמתו.

(ד) מתחלקים נכסי העיזבון על פי הסכם בין היורשים, לא יחולו הוראות הסעיפים 112עד 117.

 

 

 

111. חלוקה על פי צו בית-דין

 

(א) באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העיזבון ביניהם על פי צו בית הדין .

 

(ב) הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העיזבון בין היורשים, ינהג בית הדין לפי הוראות הצוואה , זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן; באין הוראות כאלה בצוואת המוריש, ינהג בית הדין לפי הכללים שבסעיפים 112 עד 117.

 

החוק האזרחי -> (א) באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העיזבון ביניהם על פי צו בית המשפט.

(ב) מנהל העיזבון יביא לפני בית המשפט תכנית לחלוקת הנכסים.

(ג) הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העיזבון בין היורשים, ינהג בית המשפט לפי הוראות הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן; באין הוראות כאלה בצוואת המוריש, ינהג בית המשפט לפי הכללים שבסעיפים 112 עד 117.

 

 

 

112. נכסים שיש בהם דין חלוקה

 

(א) נכס בעיזבון שיש בו כדי חלוקה  יחולק  בין היורשים.

 

(ב) כאשר יש מספר נכסים החלוקה תהיה נכס כנגד נכס .

 

(ג) יש להתחשב בחלוקת הנכסים בתועלת  שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני ולערך הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני.

 

החוק האזרחי -> נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים ככל האפשר בעין, בשים לב לתועלת שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני ולערך הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני.

 

 

 

113. נכסים שאינם ניתנים לחלוקה

 

(א) נכס שאינו ניתן לחלוקה, ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד  שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף 114 חל עליו - יקבע היורש הנתבע האם רצונו לקנות את חלק חברו או למכור לו את חלקו , ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק ; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף  על חשבון המגיע לו מן העיזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף .

 

(ב) לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור בסעיף קטן (א), יימכר הנכס  ודמי המכר יחולקו.

 

(ג) בית הדין רשאי להורות על דרך מכירת הנכסים .

 

החוק האזרחי -> (א) נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף 114 חל עליו- יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העיזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף.

(ב) לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור בסעיף קטן (א), יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו.

(ג) בית המשפט רשאי להורות שהמכירה תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע, ורשאי הוא לקבוע את תנאי התשלום לפי סעיף קטן (א) ותנאי תשלום דמי המכר לפי סעיף קטן (ב).

 

 

 

114. משק חקלאי

 

(א) משק חקלאי  שחלוקתו  היתה פוגעת בכושר קיומו כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית  - יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו , והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון.

 

(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו - יחליט בית הדין על פי סעיף 113.

 

(ג) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון  בקביעת הפיצוי האמור.

 

החוק האזרחי -> (א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית - יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון

(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו - יחליט בית המשפט לפני הנסיבות.

(ג) היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי - בן זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.

(ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.

 

 

 

115. דירת המגורים

 

(א) דירה  שהמוריש היה בעלה או שכר  על פי חוזה שכירות שאינה מתבטלת במותו, וגר בה ערב מותו, מי שהיה גר בה  אותה שעה עם המוריש, ויש לו זכות למזונות  מהעיזבון עפ"י פרק רביעי לחוק זה, רשאי להוסיף ולגור בה .

 

(ב) בית הדין רשאי לקבוע, לפי בקשת היורשים:

 

(1) שהזכאים לגור בדירת המגורים יגורו רק אם הדבר מאפשר זאת , ואם לאו - יגורו במדור אחר על חשבון העיזבון;

 

(2) שהנשארים בדירה יוסיפו לגור רק בחלק מן הדירה, ובלבד שחלק זה יכלול את המטבח וחדרי-השירות , אם ישנם;

 

(ג) דירה שהמוריש שכר וגר בה ערב מותו, זכות השכירות בה על פי חוזה שאינה מתבטלת במות המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר, תימסר ליורשיו .

 

החוק האזרחי -> (א) דירה שהמוריש היה ערב מותו בעלה וגר בה, רשאים בן-זוגו, ילדיו והוריו שהיו גרים בה אותה שעה עם המוריש, להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים שבחלקם נפלה הדירה; דמי השכירות, תקופתה ותנאיה ייקבעו בהסכם בין הנשארים בדירה לבין אותם היורשים, ובאין הסכם ביניהם - על ידי בית המשפט.

(ב) בית המשפט רשאי לקבוע, לפי בקשת היורשים האמורים:

(1) שיוסיפו לגור בדירה רק אלה שאין להם דירה אחרת למגורים;

(2) שהנשארים בדירה יוסיפו לגור רק בחלק מן הדירה, ובלבד שחלק זה יכלול את המטבח וחדרי-השירות, אם ישנם.

(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו- (ב) יחולו גם על דירה ששכר המוריש לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים וגר בה ערב מותו והשכירות לא נתבטלה במותו; והוא, על אף האמור לענין זה בחוזה השכירות.

(ד) דירה שהמוריש שכר לתקופה קצרה יותר וגר בה ערב מותו, זכות השכירות בה על פי חוזה שאינה מתבטלת במות המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר, תימסר לבן-זוגו, לילדיו ולהוריו שהיו גרים באותה דירה עם המוריש ערב מותו.

 

 

 

116. חלוקה על-פי גורל

 

נכסים שיש בהם דין חלוקה, אך החלקים נקבעו לפי ערכם - יחולקו בין היורשים על פי גורל .

 

החוק האזרחי -> נכסים שלא ניתן לנהוג בהם לפי הסעיפים 112 עד 115 יחולקו בין היורשים על פי גורל.

 

 

 

117. תיאום הזכויות של יורשים אחדים

 

(א) מקום שהוראות סימן זה נותנות זכות לאחד היורשים, גם יורשים אחדים  במשמע אם הסכימו להשתמש באותה זכות במשותף.

 

(ב) רצו יורשים אחדים להשתמש באותה זכות כל אחד בפני עצמו, יכריע ביניהם בית הדין.

 

החוק האזרחי -> (א) מקום שהוראות סימן זה נותנות זכות לאחר (לאחד) היורשים, גם יורשים אחדים במשמע אם הסכימו להשתמש באותה זכות במשותף.

(ב) רצו יורשים אחדים להשתמש באותה זכות כל אחד בפני עצמו, יכריע ביניהם בית המשפט.

(ג) אין למסור נכס אחד ליורשים אחדים בלי הסכמתם.

 

 

 

118. פרטת חלוקה

 

(א) מנהל העיזבון יגיש לבית הדין, תוך שלושים יום לאחר חלוקת העיזבון, פרטה של חלוקת העיזבון ויאמת את שלמות הפרטה .

 

(ב) הפרטה תציין את הנכסים שכל אחד מן היורשים קיבל מן העיזבון ותכלול שומת שוויים של נכסים אלה בזמן החלוקה, אם לא ויתרו היורשים על השומה.

 

החוק האזרחי -> (א) מנהל העיזבון יגיש לבית המשפט, תוך שלושים יום לאחר חלוקת העיזבון, פרטה של חלוקת העיזבון ויאמת בתצהיר או שלמות הפרטה.

(ב) הפרטה תציין את הנכסים שכל אחד מן היורשים קיבל מן העיזבון ותכלול שומת שוויים של נכסים אלה בזמן החלוקה, אם לא ויתרו היורשים על השומה.

 

 

 

119. חלוקה נוספת

 

חולק העיזבון ולאחר מכן נתגלו נכסי עיזבון נוספים, יחולקו אף הם לפי הוראות סימן זה, אך אין לחזור ולחלק את אשר חולק אלא בהסכמת הנוגעים בדבר או במידה שנראה לבית הדין שהחלוקה הקודמת היתה נעשית אחרת אילו הנכסים הנוספים היו ידועים אותו זמן .

 

החוק האזרחי -> חולק העיזבון ולאחר מכן נתגלו נכסי עיזבון נוספים, יחולקו אף הם לפי הוראות סימן זה, אך אין לחזור ולחלק את אשר חולק אלא בהסכמת הנוגעים בדבר או במידה שנראה לבית המשפט שהחלוקה הקודמת היתה נעשית אחרת אילו הנכסים הנוספים היו ידועים אותו זמן.

 

 

 

120. תיקון חלוקה

 

(א) חולק העיזבון, אם על פי הסכם בין היורשים ואם על פי צו בית הדין, ולאחר מכן נודעו עובדות המראות ששומת נכס מנכסי העיזבון היתה מוטעית ביותר מששית, או שתוקן או בוטל צו הירושה או צו הקיום שעל יסודם נעשתה החלוקה, חולקים את העיזבון מחדש .

 

(ב) אם אחד היורשים שקבל מהעיזבון מכר את חלקו ואחר כך התברר שהיתה חלוקה מוטעית - אין להוציא מהלוקח , ויעשו חשבון עם היורש על מה שקבל בתחילה ועל מה שמגיע לו באמת.

 

(ג) אם הנכסים קיימים בידי היורשים ויש לעשות חלוקה חוזרת מחזירים את הנכסים; אם הנכסים לא בעין תהיה חלוקה חוזרת בכסף .

 

החוק האזרחי -> (א) חולק העיזבון, אם על פי הסכם בין היורשים ואם על פי צו בית המשפט, ולאחר מכן נודעו עובדות המראות ששומת נכס מנכסי העיזבון היתה מוטעית ביותר מששית, או שתוקן או בוטל צו הירושה או צו הקיום שעל יסודם נעשתה החלוקה, חייבים אלה שקיבלו יותר מחלקם להחזיר את היתרה לאלה שקיבלו פחות מחלקם, ובלבד שמי שקיבל מנכסי העיזבון בתום לב אינו חייב להחזיר אלא מה שנשאר בידו.

(ב) באין הסכמה בין הצדדים יקבע בית המשפט, לפי הנסיבות, אם ההחזרה תהיה בעין או בכסף.

 

 

סימן ה': ניהול העזבון וחלוקתו על ידי היורשים

 

 

121. הוראה כללית

 

(א) על אף שנתמנה מנהל עיזבון , פעולות של אחד היורשים  בעיזבון תקפות.

 

(ב) לא נתמנה מנהל עיזבון, ינוהל ויחולק העיזבון על ידי היורשים לפי הוראות סימן זה.

 

החוק האזרחי -> (א) נתמנה מנהל עזבון, אין היורשים רשאים לעשות בעזבון, אלא ברשות מנהל העזבון או בית המשפט.

(ב) לא נתמנה מנהל עזבון, ינוהל ויחולק העזבון על ידי היורשים לפי הוראות סימן זה.

 

 

 

122. יורשים אחדים

 

(א) בניהול העיזבון חייבים היורשים  לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות יפעלו כפי שיחליט בית הדין.

 

(ב) על אף האמור בסעיף הקודם, פעולה של אחד או אחדים מן היורשים בעיזבון תקפה .

 

(ג) בתובענה של אחד היורשים או נגד אחד היורשים יחולו עליהם דיני שותפים .

 

(ד) בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מן היורשים לפעול על דעת עצמו .

 

החוק האזרחי -> (א) בניהול העזבון חייבים היורשים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות יפעלו כפי שיחליט בית המשפט.

(ב) פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע. בתובענה של אחד היורשים או נגד אחד היורשים יכול שהאישור יינתן על ידי בית המשפט הדן בתובענה.

(ג) בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מן היורשים לפעול על דעת עצמו.

 

 

 

123. הזמנת נושים

 

(א) היורשים רשאים להזמין את נושי המוריש להודיע להם בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.

 

(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת היורשים לסלק חובות העזבון שעליהם נודע להם בדרך כל שהיא.

 

החוק האזרחי -> (א) היורשים רשאים להזמין את נושי המוריש להודיע להם בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.

(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת היורשים לסלק חובות העזבון שעליהם נודע להם בדרך כל שהיא.

 

 

 

124. סילוק חובות

 

על סילוק חובות העזבון על ידי היורשים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 100 עד 106.

 

החוק האזרחי -> על סילוק חובות העזבון על ידי היורשים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 100עד 106.

 

 

 

125. חלוקת העזבון

 

על חלוקת העזבון בין היורשים יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים 107 עד 120; הגשת פרטת חלוקה כאמור בסעיף 118 תהא רשות בידי היורשים, כולם או מקצתם.

 

החוק האזרחי -> על חלוקת העזבון בין היורשים יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים 107עד 120; הגשת פרטת חלוקה כאמור בסעיף 118 תהא רשות בידי היורשים, כולם או מקצתם.

 

 

 

סימן ו': אחריות היורשים לחובות העזבון

 

 

126. אחריות בנכסי העזבון

 

אחריות היורשים  לחובות העיזבון חלה מיד במות המוריש  ומנכסי העיזבון .

 

החוק האזרחי -> עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון.

 

 

 

127. אחריות כדי מה שקיבל

 

(א) חולק העזבון אחרי שהוזמנו הנושים לפי סעיף 99 או לפי סעיף 123 וסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, ממשיך היורש להיות אחראי על חובות העיזבון במידה ויתגלו אחר החלוקה  ועד כדי שוויו של מה שקבל מן העיזבון.

 

(ב) פרטת החלוקה לפי סעיף 118 או לפי סעיף 125 תהיה ראיה לכאורה למה שכל יורש קיבל מן העזבון, ואם היתה כלולה בה שומה - גם לשוויו.

 

החוק האזרחי ->  (א) חולק העזבון אחרי שהוזמנו הנושים לפי סעיף 99 או לפי סעיף 123 ואחרי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אין יורש אחראי לחובות שלא סולקו אלא אם הוכח שידע עליהם בזמן החלוקה ועד כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.

(ב) פרטת החלוקה לפי סעיף 118 או לפי סעיף 125 תהיה ראיה לכאורה למה שכל יורש קיבל מן העזבון, ואם היתה כלולה בה שומה - גם לשוויו.

 

 

 

128. אחריות כדי כל העזבון

 

(א) על אף שחולק העזבון בלי שהוזמנו הנושים ובלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של מה שקבל מהעיזבון .

 

(ב) הוכחת שוויו של העזבון או של מה שיורש קיבל מן העזבון - על הנושים .

 

החוק האזרחי ->  (א) חולק העזבון בלי שהוזמנו הנושים ובלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה; אולם אם הוכיח שלא ידע על חוב פלוני בזמן החלוקה, יהיה אחראי לו רק כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.

(ב) הוכחת שוויו של העזבון או של מה שיורש קיבל מן העזבון - על היורש.

 

 

 

129. אחריות במקרים מיוחדים

 

(א) יורש שהעלים מנכסי העזבון  ומנע בכך סילוקם של חובות, אחראי לכל החובות שלא סולקו כדי שוויו של מה שקבל  מהעזבון.

 

(ב) יורש שהעלים קיומו של חוב או הכשיל בדרך אחרת את סילוקו , אחראי לאותו חוב כדי שוויו של מה שקבל מהעזבון.

 

החוק האזרחי -> על אף האמור בסעיף 127 ו-128 -

(1) יורש שהעלים מנכסי העזבון ומנע בכך סילוקם של חובות, אחראי לכל החובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה;

(2) יורש שהעלים קיומו של חוב או הכשיל בדרך אחרת את סילוקו, אחראי לאותו חוב כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה.

 

 

 

130. דין העברה ושעבוד של חלק בעזבון

 

(א) יורש שהעביר או ששעבד את חלקו בעזבון שטרם חולק , כאמור בסעיף 7, אין הדבר פוגע באחריותו לחובות העזבון.

 

(ב) מקבל ההעברה או השיעבוד אחראים, במידה וקבלו קרקע , לחובות העזבון שלא סולקו עד כדי שווים של מה שקיבלו.

 

החוק האזרחי -> (א) יורש שהעביר או ששעבד את חלקו בעזבון שטרם חולק, כאמור בסעיף 7, אין הדבר פוגע באחריותו לחובות העזבון.

(ב) מקבל ההעברה אחראי, כערב לאותו יורש, לחובות העזבון שלא סולקו לפני חלוקתו כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ומקבל השעבוד - כדי מה שקיבל תוך מימוש השעבוד.

 

 

 

131. אחריותו של הזוכה במנה

 

(א) הזוכה  במנה במקרקעין על פי מתנת בריא, אינו אחראי לחובות העזבון שלא סולקו, אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ונושה אינו רשאי לגבות ממנו כל עוד הוא יכול לגבות מיורש שאינו זוכה במנה. ואם קבל מנה במטלטלין אין הנושה יכול לגבות ממנו.

 

(ב) הזוכה  במנה במתנת שכיב מרע אחראי לחובות העיזבון בהתאם לסעיפים 127 עד 130, אלא שאין הנושה רשאי לגבות ממנו כל עוד הוא יכול לגבות מיורש שאינו זוכה במנה.

 

(ג) הזוכה במנה אינו אחראי למנותיהם של זוכים אחרים.

 

החוק האזרחי -> (א) הזוכה במנה אינו אחראי, על אף האמור בסעיפים 127 עד 130, לחובות העזבון שלא סולקו לפני חלוקתו, אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ונושה אינו רשאי לגבות ממנו כל עוד הוא יכול לגבות מיורש שאינו זוכה במנה.

(ב) הזוכה במנה אינו אחראי למנותיהם של זוכים אחרים.

 

 

 

132. אחריות לחוב כולו או לחלק ממנו

 

(א) נושה שיורש אחראי לחובו לפי הוראות סימן זה, רשאי במקרים הבאים לתבוע ממנו את מלוא תביעתו במידה שאינה עולה על היקף אחריותו של היורש .

 

(1) הניח מוריש מטלטלים, ולא ניתן לגבות מכל היורשים ;

 

(2) הניח המוריש מקרקעין, וגביית החוב בהתאם להיקף אחריותו של כל אחד מהיורשים מחייבת את הנושה לגבות מכל אחד מהיורשים חלקים בלבד מנכסים שקבלו מהעיזבון ;

 

(ב) על אף שנושה לא הודיע על תביעתו תוך התקופה שנקבעה בהזמנה לפי סעיף 99 או סעיף 123, ואין לו הצדקה לאי-הודעתו, רשאי לתבוע  מיורש כפי סעיף קטן (א).

 

החוק האזרחי -> (א) נושה שיורש אחראי לחובו לפי הוראות סימן זה, רשאי לתבוע ממנו את מלוא תביעתו במידה שאינה עולה על היקף אחריותו של היורש, ובלבד שהודיע על תביעתו תוך התקופה שנקבעה בהזמנה לפי סעיף 99 או סעיף 123, אם היתה הזמנה כזאת.

מיורש אחד לפי מה שקבל מהירושה

(ב) נושה שלא הודיע על תביעתו תוך התקופה שנקבעה בהזמנה לפי סעיף 99 או סעיף 123, ואין לו הצדקה לאי-הודעתו, אינו רשאי לתבוע מיורש אלא חלק יחסי מתביעתו כיחס חלקו של אותו יורש בעזבון כולו, ותוך שנתיים מתום אותה תקופה.

 

 

 

133. פטור מאחריות

 

מי שאחראי לחובות העזבון לפי הוראות סימן זה, אינו יכול להפטר מאחריותו  ואין בית הדין יכול לפוטרו גם אם נהג לגבי חובות העזבון בתום לב ומה שקיבל מהעזבון הוא מועט.

 

החוק האזרחי -> מי שאחרי לחובות העזבון לפי הוראות סימן זה, רשאי בית-המשפט לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם נהג לגבי חובות העזבון בתום לב ומה שקיבל מהעזבון הוא מועט או שיש סיבה מיוחדת אחרת המצדיקה פטור זה.

 

 

 

134. חלוקת נטל החובות בין היורשים לבין עצמם

 

(א) היורשים בינם לבין עצמם נושאים בחובות העזבון לפי יחס חלקיהם בעזבון , זולת אם הורה המוריש בצוואתו על חלוקה אחרת של נטל החובות , ובלבד שלא ישא יורש בחובות העזבון בסכום העולה על מה שקבל מהעיזבון.

 

(ב) יורש שסילק לנושה יותר מכפי שמוטל עליו בינו לבין היורשים האחרים, רשאי לדרוש מן האחרים  החזרת היתרה במידה שסילקו פחות מכפי שמוטל עליהם.

 

החוק האזרחי -> (א) היורשים בינם לבין עצמם נושאים בחובות העזבון לפי יחס חלקיהם בעזבון, זולת אם הורה המוריש בצוואתו על חלוקה אחרת של נטל החובות, ובלבד שלא ישא יורש בחובות העזבון בסכום העולה על אחריותו לנושים.

(ב) יורש שסילק לנושה יותר מכפי שמוטל עליו בינו לבין היורשים האחרים, רשאי לדרוש מן האחרים החזרת היתרה במידה שסילקו פחות מכפי שמוטל עליהם.

 

 

פרק שביעי: משפט בין-לאומי פרטי

 

 

135. הגדרה של "מושב"

 

בפרק זה "מושב" של אדם - מקום מגוריו הקבוע, מקום עבודתו הקבוע או מקום עסקיו העיקריים ; קטין, פסול-דין וחסוי, חזקה עליו שמושבו הוא במקום מושבו של האפוטרופוס, כל עוד לא הוכח שמרכז חייו נמצא במקום אחר.

 

החוק האזרחי -> בפרק זה "מושב" של אדם - המקום בו נמצא מרכז חייו; קטין, פסול-דין וחסוי, חזקה עליו שמושבו הוא במקום מושבו של נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 6, כל עוד לא הוכח שמרכז חייו נמצא במקום אחר.

 

 

 

136. סמכות בתי-הדין בישראל

 

בית דין בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו בישראל או שהניח נכסים בישראל .

 

החוק האזרחי -> בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.

 

 

 

137. ברירת הדין

 

על ירושה יחול חוק זה .

 

החוק האזרחי -> על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, חוץ מן האמור בסעיפים 138 עד 140.

 

 

 

138. דין נכסים מסוימים

 

בוטל .

 

החוק האזרחי -> נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום המצאם בלבד, יחול על ירושתם אותו דין.

 

 

 

139. כשרות לצוות

 

על הכשרות לצוות יחול חוק זה, בכפוף למנהג המקום שבו הוא מצווה .

 

החוק האזרחי -> על הכשרות לצוות יחול דין מושבו של המצווה בשעת עשיית הצוואה.

 

 

 

140. צורת הצוואה

 

צוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי חוק זה .

 

החוק האזרחי -> (א) צוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי הדין הישראלי, לפי דין מקום עשייתה, לפי דין מקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל או לפי דין אזרחותו של המצווה בשעת עשייתה או בשעת מותו, ובמידה שהצוואה נוגעת למקרקעין - גם לפי דין מקום הימצאם.

(ב) לענין החלתו של דין זר לפי סעיף זה יראו את הכשרות הדרושה למצווה או לעדי הצוואה כענין שבצורה.

 

 

 

141. מיון מונחים

 

לענין קביעת הסמכות והדין לפי הסעיפים 136 עד 140 תהיה לכל מונח המשמעות שיש לו בחוק זה.

 

החוק האזרחי -> לענין קביעת הסמכות והדין לפי הסעיפים 136עד 140 תהיה לכל מונח המשמעות שיש לו בדין הישראלי.

 

 

 

142. דין חוץ המפנה אל דין אחר

 

בוטל

 

החוק האזרחי -> על אף האמור בחוק זה, כשחל הדין של מדינה פלונית ואותו דין מפנה אל דין-חוץ, אין נזקקים להפניה, אלא יחול הדין הפנימי של אותה מדינה; אולם כשהדין של אותה מדינה מפנה אל הדין הישראלי, נזקקים להפניה ויחול הדין הפנימי הישראלי.

 

 

 

143. דין-חוץ שאין נזקקים לו

 

בוטל

 

החוק האזרחי -> על אף האמור בחוק זה, כשחל דין-חוץ, אין נזקקים לו במידה שהוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין או לאום או סותר תקנת הציבור בישראל.

 

 

 

144. סייג לתחולת דין-חוץ

 

בוטל

 

החוק האזרחי -> על אף האמור בחוק זה, דין-חוץ המקנה זכויות ירושה על פי דין למי שאיננו קרוב למוריש קרבת דם או קרבה של נישואין, חיתון או אימוץ, אין נזקקים לו אלא במידה שאותו דין-חוץ מכיר בזכויות ירושה כאמור המוקנות בדין הישראלי.

 

 

פרק שמיני: הוראות שונות

 

 

145. דין יורש יחיד

 

לא היה למוריש אלא יורש אחד, יהיו הוראות חוק זה בעניין חלק בעיזבון חלות על העיזבון כולו, והוראות חוק זה בעניין חלוקת העיזבון - על מיזוגם של נכסי העיזבון עם נכסי היורש היחיד.

 

החוק האזרחי -> לא היה למוריש אלא יורש אחד, יהיו הוראות חוק זה בענין חלק בעזבון חלות על העזבון כולו, והוראות חוק זה בענין חלוקת העזבון - על מיזוגם של נכסי העזבון עם נכסי היורש היחיד.

 

 

 

146. ירושה במקרים מסוימים

 

אדם שבמותו היה נשוי ליותר מאשה אחת, יקבלו נשותיו  את מזונותיהן  מהעיזבון שווה בשווה ואת כתובותיהן  לפי קדימות בנישואים.

 

החוק האזרחי -> אדם שבמותו היה נשוי ליותר מאשה אחת, מה שמגיע לבן-זוג בירושה על פי דין יחולק בין אלמנותיו בשווה.

 

 

 

147. דין תשלומים על פי ביטוח וכו'

 

(א) סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, נכללים בעיזבון , זולת אם הותנה מי יקבל .

 

(ב) פיצוים על תאונת דרכים, תאונת עבודה, הרוגים בשואה, אינם נכללים בעיזבון .

 

(ג) תשלומים בגין תביעת חוב או תביעת נזיקין נכללים בעיזבון .

 

(ד) ממון שהמוריש לא היה זוכה בו ללא שבועה אינו נכלל בעיזבון .

 

החוק האזרחי -> סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון.

 

 

 

148. שמירת דיני משפחה

 

חוק זה אינו בא לפגוע ביחסי ממון בין איש לאשתו או בזכויות הנובעות מקשר האישות; אולם על זכויות ירושה ועל זכויות למזונות מן העיזבון לא יחול אלא חוק זה.

 

החוק האזרחי -> חוק זה אינו בא לפגוע ביחסי ממון בין איש לאשתו או בזכויות הנובעות מקשר האישות; אולם על זכויות ירושה ועל זכויות למזונות מן העזבון לא יחול אלא חוק זה.

 

 

 

149. ביטול "מירי"

 

בוטל.

 

החוק האזרחי -> לענין ירושה בטלים הדינים המיוחדים הנוגעים למקרקעין מסוג "מירי".

 

 

 

150. עצמאות החוק

 

בוטל.

 

החוק האזרחי -> בעניני ירושה לא יחול סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ-ישראל, 1947-1922 7.

 

 

 

151. בית הדין המוסמך

 

בית הדין המוסמך לפי חוק זה הוא בית הדין הדן עפ"י דין תורה.

 

החוק האזרחי -> בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט לעניני משפחה.

 

 

 

151א. ערעור על החלטת בית הדין

 

הרואה עצמו נפגע מהחלטת בית הדין רשאי לערער עליה בפני בית הדין לערעורים .

 

החוק האזרחי -> הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשם לעניני ירושה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המוסמך לפי סעיף 151, שידון בערעור בשופט אחד.

 

 

 

152. בוטל

 

 

 

153. הצדדים לדיון

 

בכל ענין המסור לפי חוק זה לבית הדין רשאי לפנות אליו כל מי שמעוניין בדבר ; אולם אין בית הדין רשאי  לפתוח בהליך משפטי גם עבור זכאים שלא יכולים לתבוע או להתגונן.

 

החוק האזרחי -> בכל ענין המסור לפי חוק זה לבית המשפט רשאי לפנות אליו כל מי שמעונין בדבר; כן רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, אם הוא סבור שיש בדבר ענין לציבור, לפתוח בכל הליך משפטי לפי חוק זה, לרבות ערעור, ולהתייצב ולטעון בכל הליך כזה.

 

 

 

154. אפוטרופסות לענייני ירושה

 

יורש או זכאי למזונות מן העיזבון שלדעת בית הדין נבצר ממנו לשמור בעצמו  או על ידי נציגו על זכויותיו בעיזבון, מחויב בית הדין, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמת עצמו, למנות לו אפוטרופוס לשמירת זכויותיו בעיזבון.

 

החוק האזרחי -> יורש או זכאי למזונות מן העזבון שלדעת בית המשפט נבצר ממנו לשמור בעצמו או על ידי נציגו על זכויותיו בעזבון, רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, למנות לו אפוטרופוס לשמירת זכויותיו בעזבון.

 

 

 

155. שיפוט בתי דין דתיים

 

בוטל.

 

החוק האזרחי -> (א) על אף האמור בסעיפים 66(א)ו-151 מוסמך בית הדין הדתי שהיה לו שיפוט בעניני המעמד האישי של המוריש, לתת צו ירושה וצו קיום צוואה ולקבוע זכויות למזונות מן העזבון, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה הביעו בכתב הסמכתם לכך.

(א1) נתן בית הדין צו ירושה או צו קיום צוואה לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לפי סעיף 73ד."

(ב) היה בין הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה קטין, פסול דין או נעדר שאין לו אפוטרופוס, רשאי בית הדין הדתי למנות לו אפוטרופוס לענין מתן הסכמה לשיפוט בית הדין הדתי ולענין ייצוגו לפניו.

(ג) בענין שהובא בפני בית דין דתי בהתאם לסעיף קטן(א) מוסמך בית הדין הדתי, על אף האמור בסעיף 148, לנהוג לפי הדין הדתי הנוהג בו, ובלבד שאם היה בין הצדדים קטין או מי שהוכרז פסול דין, לא יהיו זכויות הירושה שלו, אם על פי דין ואם על פי צוואה, וזכויותיו למזונות מן העזבון פחותות ממה שהיו לפי חוק זה.

(ד) בענין שהובא לפני בית דין דתי בהתאם לסעיף קטן (א), מוסמך בית הדין הדתי גם למנות מנהל עזבון ולחלק נכסי העזבון, ויחולו סימנים א' עד ה' לפרק הששי, למעט סעיפים 105 ו-106, ובכל מקום בסימנים אלה שמדובר בבית המשפט יראו כאילו מדובר בבית דין דתי.

(ה) סעיף קטן (א) אינו בא לפגוע בסעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 8.

(ו) בסעיף זה "בית דין דתי" - בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דרוזי.

 

 

 

156. ביטולים

 

 

 

157. הוראות מעבר

 

בוטל.

 

החוק האזרחי -> מי שמת לפני תחילתו של חוק זה, יחול על ירושתו הדין שעמד בתקפו ערב תחילתו של חוק זה.

 

 

 

158. דין צוואות קודמות

 

בוטל.

 

החוק האזרחי -> (א) צוואה שנעשתה לפני תחילתו של חוק זה והמצווה מת אחרי תחילתו -

(1) כשרה, מבחינת צורתה ומבחינת תכנה, אם היתה כשרה ערב תחילתו של חוק זה או לפי הוראות חוק זה;

(2) אין לפסלה בשל דבר שאיננו עילה לביטול צוואה על פי חוק זה.

(ב) מי שעשה צוואה לפני תחילתו של חוק זה רשאי לבטלה, אחרי תחילתו, לפי הוראות חוק זה.

 

 

 

159. הליכים תלויים

 

בוטל.

 

החוק האזרחי -> הליכים בעניני ירושה שהתחילו לפני תחילתו של חוק זה, יימשכו כאילו לא היה חוק זה בתקפו.

 

 

 

160. ביצוע ותקנות

 

בוטל.

 

החוק האזרחי -> (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, וכן בענינים אלה.

(1) עשיית צוואה בפני רשות בחוץ לארץ והפקדת צוואה בחוץ לארץ;

(2) רישום מרכזי של צוואות שנעשו בפני רשות ושל צוואות שהופקדו;

(3) מתן הודעה אישית למעונינים נוסף על הודעה ברבים; מתן הודעה אישית או הודעה ברבים במקרים נוספים על אלה המפורטים בחוק זה; צורתן של הודעות ברבים ודרכי פרסומן בארץ ובחוץ לארץ;

(4) חשבונות שעל מנהלי עזבון לנהלם.

(5) סדרי הדין;

(6) מועדים שבסדרי דין, לרבות מועדים לענין בקשה שהוגשה לבית דין דתי;

(7) אגרות, שכר והוצאות.

(ב) תקנות לפי פסקאות (6) ו (7) של סעיף קטן (א) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

 

 

 

161. תחילה

 

תחילתו של חוק זה, מיידית.

 

החוק האזרחי -> תחילתו של חוק זה, תשעה חודשים מיום פרסומו ברשומות.

 

 

פסיקה

 

 

סעיף 5. פסלות לרשת

 

הרב בן יעקב, משפטיך ליעקב, חלק ב סימן כג, עמודים רצ-רצה

 

העובדות - אדם רצח את אח אשתו. הנרצח השאיר שתי אחיות שאחת מהן היא אשת הרוצח. האם בית דין יכול לפוסלה מלרשת את אחיה כדי שבעלה בעתיד לא יירש אותה?

 

נפסק - אשת הרוצח תירש את חלקה בירושת הנרצח.

 

 

 

סעיף 7. עסקאות אחרות בזכות היורש

 

הרב חשאי, שורת הדין, כרך יג, עמודים פט- צד

 

העובדות - המוריש כתב צוואה והוריש את כל עזבונו לאלמנתו. הצוואה נכתבה כדרך הערכאות ולא עפ"י דין תורה. הבת הסתלקה מהירושה לטובת אמה, והבן הקנה לאמו את חלקו בירושה בקנין המועיל לפי הוראות המוריש. ע"י כך, האלמנה זוכה בירושה גם על פי דין תורה. מתברר שבן זה היה חייב לפלוני 350000 ₪ עקב גניבה שביצע, ועל כך הוגשה בקשה לעכב את ביצוע צו הירושה שעל ידי הקנאתו לאמו הוא מפקיע את היכולת לשלם את חובו.

 

נפסק - יש לדחות את הבקשה לעיכוב ההליך של צו ירושה. והטעמים: משום שגם אם יש ספק בתוקף הצוואה על פי דין תורה, האלמנה מוחזקת. כמו כן, אין לראות בהקנאת הבן את חלקו לאמו משום ערמה, משום שנתן לה את חלקו במתנה גמורה.

 

 

סעיף 9. שניים שמתו כאחד

 

הרב בן יעקב, משפטיך ליעקב, חלק ד סימן ו, עמודים קל- קמד

 

העובדות - אדם נפטר ללא ילדים. בא אחר וטען שהוא אחיו של הנפטר, אך אין לו עדים על כך. הוא תובע לבצע בדיקת D.N.A.

 

נפסק - אין להתיר לפתוח את קבר הנפטר כדי לבצע בדיקה זו ותביעתו נדחית. והטעמים: כדי לרדת לנחלה צריך עדות של שנים. אולם מורידים גם על פי סימנים מובהקים. יתכן שיש לבדיקתD.N.A.  בירור כמו סימנים מובהקים, אולם אין בכך כדי להתיר פתיחת קבר, משום שבפתיחת קבר יש איסור מטעם חרדת דין וניוול המת.

 

סעיף 10. יורשים מבני המשפחה

 

(1) הרב צבי בן יעקב, שורת הדין, כרך יד, עמודים ריד- רמ

 

העובדות - אדם קבל היתר מאה רבנים לשאת אשה על אשתו והשליש גט וכתובה, אך הוא לא מימש זכות זו לשאת אשה אחרת. כמו כן, האשה התנגדה לגירושין ולא הסכימה לקבל את הגט ואחר כמה שנים מתה, וילדיה טוענים שהם יורשים אותה ולא הבעל.

 

נפסק - מחלוקת ראשונים בענין זה יוצרת ספק, ולכן מועילה תפיסה של יורשי האשה לומר 'קים לי' שאין הבעל יורש אותה. ואם מדובר בקרקע נכסי מלוג יורשי האישה זוכים בה ללא תפיסה.

 

 

(2) הרב יהודה דרעי, שורת הדין, כרך יב, עמוד שטז- שכד

 

העובדות - אדם חשד באשתו שמזנה תחתיו והגיש תביעת גירושין. לאחר מכן, התברר לו שחשד זה אינו נכון ואשתו כשרה. הוא בקש לפייסה אך לא הספיק ואשתו מתה, ותפסו היורשים מצד האשה את נכסיה וטוענים שהפסיד את ירושתה.

 

נפסק - יורשיה של האשה שמוחזקים בנכסיה יקבלו את הנכסים משום שיכולים לומר 'קים לי' כדעת הפוסקים שהבעל הפסיד את ירושתה.

 

 

(3) הרב יהודה דרעי, שורת הדין, כרך יב עמוד שטז- שכד

 

העובדות - בעל ואשה חיו בשלום אך ללא ילדים. כתוצאה מכך הגיש הבעל בקשה לגירושין אך המשיכו לחיות יחד חיי אישות. אשתו נפקדה ורצה הבעל לבטל את תביעת הגירושין ולפייסה אך לא הספיק והיא מתה. טוענים יורשיה שאין לו זכות בירושתה.

 

נפסק - הבעל זוכה בירושתה.

 

 

(4) הרב בן יעקב, משפטיך ליעקב, חלק ב סימן כ, עמודים רנט- רעד

 

העובדות - בני זוג בזיווג שני ללא ילדים משותפים, נמצאים כעשר שנים בתהליך גירושין. הבעל חי עם אשה אחרת בתקופה של כשש שנים. בינתיים נפטרה אשתו באופן פתאומי בלי להניח צוואה. ילדיה מנישואיה הראשונים טוענים שאין הבעל זכאי לרשת אותה.

 

נפסק - אין הבעל יורש את אשתו.

 

סעיף 12. סדר עדיפויות בין קרובי המוריש

 

העובדות - אדם קבל התקף לב בבוקר ובערב מת. הוא השאיר אחריו בן ובת. בצהרים אמר מספר דברים לבן בענין נכסיו וכן אמר לבת אך לא סיים דבריו, כי ילדיו לא רצו לשמוע אותו מדבר על מותו. היו לו הרבה נכסים שחלק מהם היו רשומים על שם הבת ועל שם אחרים. הבן תובע את כל העיזבון ודורש שהבת תחתום על וויתור. הבת טוענת שלדברי אביה המנוח מגיע לה מחצית מהעיזבון.

 

נפסק - הבן זוכה בירושה זולתי בנכסים שהיו רשומים על שם הבת. בנוסף, תקבל הבת מגרש שבכוונת המוריש היה ספק, וקבלת מגרש זה יהווה פיצוי לבת עבור חתימתה על ויתור לטובת הבן.

 

 

(2) שו"ת ציץ אליעזר, חלק טו סימן ס, עמודים קסב- קסה

 

העובדות - אדם השאיר אחריו אלמנה, שני בנים קטינים ובת בגיל שש עשרה. האלמנה מבקשת מבית הדין להוציא צו ירושה על פי חוקי המדינה. לטענתה, היא מוכנה לוותר על חלקה המגיע לה בעיזבון לפי חוק המדינה, אבל על החלק המגיע לפי חוק המדינה לבת, היא לא מוכנה וגם איננה רשאית לוותר. האם ישנה אפשרות לפי הדין להוציא צו ירושה כמבוקש?

 

נפסק - בית הדין צריך להוציא צו ירושה עבור שלשת הילדים בשווה. וזאת משום שלבת מגיעה זכות פרנסה מהעיזבון, ולאלמנה מגיעה זכות מדור ומזונות, אותה היא רוצה להקנות לבת. ולפי חישוב זה, יש לבת לפחות שליש בעיזבון. על כן, ניתן להוציא צו ירושה ויחלקו בהם שני הבנים והבת שווה בשווה.

 

סעיף 13. החלקים בעיזבון

 

הרב בן יעקב, משפטיך ליעקב, חלק ג סימן ל, עמודים שסט- שע

 

העובדות - המנוח השאיר דירת חדר לשלושת בניו שאחד מהם בכור. היתה הסכמה בין הבנים שילדיהם יגורו בדירה חמש שנים לסירוגין. לאחר שבתו וחתנו של הבן הבכור גרו בדירה חמש שנים, טען הבן הבכור שהוא זכאי למחצית הדירה מכח זכותו כבכור, ולכן הוא בקש להוציא צו ירושה לחלוקת הדירה. הוא הוסיף וטען שכיון שהדירה היא לא בת חלוקה, יבצעו חלוקה של גוד או איגוד והוא יפצה את ילדי שני הבנים בשכירות של חמש שנים כל אחד.

 

נפסק - יש לדחות את תביעת התובע, כי הוא הפסיד את זכות הבכורה בכך שהסכים בתחילה לבצע חלוקה של השכירות בין האחים.

 

 

סעיף 17. ירושה באין יורש ידוע

 

(1) הרב דומב, שורת הדין, כרך יב, עמודים מז- נט

 

העובדות - יורשים מצד האם תובעים ירושה כאשר אין למוריש יורשים כי כל משפחתו נספתה בשואה.

 

נפסק - משפחת האם תירש כשאין יורשים מצד משפחת האב.

 

 

(2) הרב יוסף גולדברג, שורת הדין, כרך ו, עמודים קג- קיא

 

העובדות - מת המוריש ולא ידועים לו קרובי משפחה ואלמנתו החזיקה בנכסים.

 

נפסק - האלמנה זכאית לקבל אותם.

 

 

סעיף 18. צורת הצוואה

 

(1) הרב ישראל שחור, שורת הדין, כרך ט, עמודים שעג- שפה

 

העובדות - לפי דברי המוריש אין לו קרובי משפחה אך יש לו ידיד שבמשך שנים מסייע לו.

יש שני עדים המעידים שרצון המוריש היה שידידו (מ') יקבל את עזבונו וגם ינציח אותו בחלק מהעיזבון.

עדות רופא בכתב: המנוח הדגיש לפני שגם הוא ידאג בבוא הזמן למר מ' וישאיר לו את כל מה שיש לו וגם יבקש לדאוג להנצחתו. בפני בית הדין העיד העד הנ"ל: המנוח ידע שסופו קרוב, סבל מאי ספיקת לב באופן חמור, כשספרתי לו על מצבו הוא מיוזמתו אמר שנותן את רכושו למ', ניתן להבין מדבריו שהוא מוריש למ' את כל רכושו. עד שני העיד שהמנוח הצהיר בפניו שאין לו קרובי משפחה ורצונו להשאיר למ' את כל העיזבון.

 

נפסק - מ' יזכה בירושה

 

 

(2) שו"ת ציץ אליעזר, חלק ז סימן מח- קונטרס אורחות המשפטים, פרק יא עמודים ריט- רכא

 

העובדות - אשה שיצאה את הארץ לחו"ל לשם טיפול במחלה קשה, ובגבור עליה מחלתה צותה לאנשים שהיו סביבתה, ובקשה מהם להודיע על כך לכל מי שימצאו לנכון, שיובילו את גופתה לאחר מותה לקבורה בארץ, והצביעה לשם כך על כספים שיש לה בבנקים ידועים בא"י. ובניה- יורשיה - מתנגדים לקיום דבריה ודורשים למסור להם כל הכספים שאמם השאירה אחריה באשר הם יורשיה עפ"י הדין, ואת אמם רצונם להשאירה קבורה בחו"ל. הדין עם מי? וכן האם יש כח לבי"ד להכנס לעובי הקורה בתורת אפוטרופוסים כלליים על כגון מקרים כאלה, ולפקוד להוציא לפועל צוואתה באמצעות הכספים שלה שהשאירה אחריה?

 

נפסק - יש תוקף לצוואת המנוחה, וגם יש כח לבית דין להוציא לפועל את צוואתה.

 

 

סעיף 23. פסלות עדים

 

תיק (אזורי ירושלים) 3/27/712, פד"ר א, 108, (התשי"ז)

 

העובדות - הוגשה צוואה לאישור בית הדין. בצוואה חתומים שני עדים שהם קרובים למבקש את האישור וקרובים בינם לבין עצמם. האחד הוא חתנו של המבקש והשני הוא גיסו וחתנו. עוד טוענים המתנגדים שאין זו חתימה של המנוח אלא אחר חתם.

 

נפסק - אין לאשר את הצוואה הואיל והעדים פסולים, וכמו כן אין קיום לחתימת המנוח.

 

 

סעיף 24. קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה

 

(1) הרב שאנן, שורת הדין, כרך א, עמודים שיט- שכו

 

העובדות – נכתבה צוואה שיש בה חסרונות: א. משמע מלשון הצוואה שהזוכים זוכים אחר מיתה, ב. עדי הצוואה הם אחים והם פסולים לעדות.

 

נפסק - יש לקיים את הצוואה

 

 

(2) הרב יצחק אלמליח, שורת הדין, כרך ה

 

העובדות - הוגשה בקשה לאשר צוואה מהנפטרת לטובת אשה שטפלה בה במשך כמה שנים. המורישה כתבה לה את כל רכושה, כאשר לנפטרת יש בן אחד בחו"ל. הצוואה חתומה רק ע"י המנוחה ואין דרך לאשר את החתימה אלא רק ע"י השוואת חתימות הצוואה לחתימותיה של המנוחה בבנק. האם ראוי לאשר את הצוואה ע"י השוואת החתימות שלא בפני הבן של הנפטרת?

 

נפסק - אין לאשר את הצוואה.

 

 

(3) הרב בן יעקב, משפטיך ליעקב, חלק א סימן כח, עמודים תד- תו

 

העובדות - המוריש כתב בצוואה: אחי א' יירש 50% מנכסי, אחי ב' יירש 25% מנכסי ואחי ג' יירש 25% מנכסי. המוריש נפטר ללא ילדים וגם אביו נפטר לפניו, אח ב' דורש לחלק את הנכסים בחלקים שווים בטענה שאין הצוואה כתובה על פי ההלכה מאחר ולא נכתבה בלשון מתנה אלא בלשון ירושה.

 

נפסק - יש לקיים את לשון הצוואה

 

 

סעיף 25. מצווה לקיים דברי המת.

 

(1) הרב שאנן, שורת הדין, כרך יא, עמודים פח- צח

 

העובדות - המצווה ציווה להקים לו מצבה יקרה. האם חייב הבן לקיים את צוואת אביו? האם יש בזה משום מלקד"ה?

 

נפסק - אין הבן חייב להקים מצבה יקרה אך הוא חייב להקים מצבה רגילה.

 

 

(2) הרב אריאל ינאי, שורת הדין, כרך טו, עמודים פד- צט

 

העובדות - המוריש השאיר רכוש רב שכולל נכסי דלא ניידי, חסכונות ורכב עבור בנו הבוגר. אך הוא מינה מנהל עיזבון לרכושו שיפעל לטובת בנו. מנהל העיזבון יפעל בעיזבון עד שיגיע הבן לגיל 25 או עד שיעברו חמש שנים מאז שינשא לבחירת לבו. הבן טוען שמנהל העיזבון לא נותן לו את צרכיו.

 

נפסק - הבן יכול לסלק את מנהל העיזבון ולהחזיק בנכסים לבדו, אבל עליו לרשום אזהרה בטאבו כדי שלא ימכור נכסי אביו לפני הגיעו לגיל 25.

 

 

סעיף 26. כשרות לצוות

 

(1) הרב זלמן נחמיה גולדברג, שורת הדין, כרך ב, עמודים רצג- שיג

 

העובדות - המוריש כתב צוואה לטובת אגודת צדקה ובה כתוב שנותן את נכסיו מהיום ולאחר מיתה בתנאי שלא יחזור בו. לאחר מכן כתב צוואה לאלמנתו ובה הוא נותן לה את כל נכסיו. גבאי הצדקה טוען שבשעה שכתב צוואה שניה לא היה שפוי בדעתו. מאידך האלמנה מוחזקת בנכסים, יש עדות בכתב של רופא המעיד שהיה שפוי, וכן יש עדות של עורכי דין שערכו את הצוואה.

 

נפסק - הצוואה השניה היא הכשרה והנכסים יעברו לאלמנה.

 

 

(2) הרב בן יעקב משפטיך ליעקב, חלק ג, עמודים שכה- שלד

 

העובדות - ראובן כתב צוואה החתומה בחתימת ידו ובה נאמר שהוא מוריש למוסד ג' דירת מגורים, ושאר רכושו יתחלק בין היורשים שהם בני האח ובת האחות בחלקים שווים. הצוואה נכתבה לפי כל כללי ההלכה והיא מבטלת כל צוואה קודמת שכתב ראובן. היורשים תובעים לבטל את הצוואה ולקבל את העיזבון בחלקים שווים ביניהם על פי הוכחות שהמוריש לא היה בצלילות דעת כשכתב את הצוואה. כן טען הרופא המטפל בו, וכן העדים החתומים על הצוואה העידו שלפי הערכתם הוא לא היה בצלילות דעת והם הסכימו לחתום רק משום שלא היה נעים שלא להעתר לבקשת האנשים שבקשו מהם להיות עדים. מנהל המוסד טוען שהם טפלו בו במסירות והוא היה צלול בדעתו, ועל כך לא הובאה עדות ברורה.

 

נפסק - הצוואה בטלה והעיזבון יתחלק בין שלושת היורשים בחלוקה שווה לאחר ביצוע הקניינים הנדרשים.

 

 

סעיף 27. חופש לצוות

 

תיק (אזורי ירושלים) 337/תשי"ג, פד"ר א, 313, (התשט"ו)

 

העובדות - המצווה ערך צוואה שאושרה בבית הדין בירושלים, ובה הוא נותן לבנו א' סכום מסוים. לאחר מות המצווה הגיש א' בקשה לבטל את הצוואה, משום שלטענתו אביו המנוח כתב בצוואה סכום נמוך כדי למנוע מנושים לגבות מא', אבל באמת כוונת המצווה היתה שא' יקבל את חלקו המגיע מהעיזבון לפי דיני הירושה.

 

נפסק - יש לדחות את הבקשה.

 

 

סעיף 56. הזכות למזונות

 

הרב בן יעקב, משפטיך ליעקב, חלק א, עמודים ריא- רלד

 

העובדות – המוריש הניח המוריש אלמנה, שני בנים ובת. מספר ימים לפני מותו העביר את זכויותיו בקופת גמל לבתו ומחק את שמה של האלמנה שלא תחשב כמוטב בקופת הגמל. האם האלמנה בכל זאת מקבלת מזונות מכספי קופת הגמל?

 

נפסק - אין האלמנה ניזונית מכספי קופת הגמל.

 

 

סעיף 57. גדרי הזכות למזונות

 

תיק (אזורי ת"א – יפו) 4992/תשי"ד, פד"ר א, 289, (התשט"ו)

 

העובדות - אלמנה תובעת מזונות מהעיזבון לאחר מות בעלה, אלא שמתברר שלפני נישואיהם הם חתמו על חוזה הסכם ממון שבו כתוב: א הנזכרת בתמורה להשלמת הנשואים העתידיים ובתמורה להתחייבות הנזכרת של ב', מתחייבת ומסכימה עם וכלפי ב', מנהלי ומבצעי עזבונו ויורשיו, כי עם מותו של ב' הנזכר תקח ותקבל את הסכום הנזכר למילוי כל זכויותיה ב'דוואר' בעזבונו או לגבי עזבונו ומילוי כל יתר הזכויות והאינטרסים ..." כלומר, יש כאן ויתור על זכויותיה כאלמנה אם יתקיימו הנישואין ותקבל את הסכום הנזכר.

 

נפסק - אינה זכאית למזונות מהעיזבון.

 

 

סעיף 114. משק חקלאי

 

הרב דומב, שורת הדין, כרך יב, עמודים לט- מו

 

העובדות - בני זוג רכשו זכות נחלה במושב. לאחר פטירת הבעל הועברו הזכויות לאשה ולפני מותו הצהיר שבנו יהיה ממשיכו בנחלה. וההצהרה אושרה במינהל. לאחר מכן מתה האם וגם הבן. אשתו של הבן וילדיו טוענים לזכות על הנחלה, ואילו אחיותיו שלו טוענות שאין בזה דין ירושה כלל.

 

נפסק - יש לחלק בדיון בין הזכויות הנובעות מ'בר רשות' לבין הזכויות הממוניות הבלעדיות של ההורים.

'בר רשות' ניתן על השימוש בנחלה ואילו הבית ושאר הדברים שבנה בעצמו הם רכושו הבלעדי.

על זכויות של 'בר רשות' אין דין ירושה, ועל רכושו הפרטי יש דין ירושה.

 

 

סעיף 115. דירת המגורים

 

(1) הרב צימבליסט, שורת הדין, כרך ג, עמודים קמד- קמט

 

העובדות - המוריש נתן במתנת בריא את דירתו ליורשיו, בן ובת. האלמנה תובעת לגור במדור כפי זכותה, המדור ניתן במתנת בריא. האם האלמנה זכאית לדרוש מדור ממקבל המתנה ומה הדין כאשר מקבל המתנה הוא היורש?

 

נפסק - רשאים הבן והבת להוציא את האלמנה מן המדור אלא שהם צריכים לשלם לה כתובתה כי כתובה נגבית מן המשועבדים. והחיוב הוא רק על הבן כי הוא נחשב יורש ולא הבת, והקדימות היא ביחס אליו.

 

 

(2) הרב נסים בן שמעון, שורת הדין, כרך ט, עמודים קכט- קלה

 

העובדות - המנוח העביר את הדירה שלו על שם בניו כחמש שנים לפני פטירתו. אולם הוא המשיך לגור בדירה זו עם אשתו. היורשים תובעים מהאלמנה לצאת מהדירה כיון שהיא שייכת להם, ואילו האלמנה דורשת לגור בדירה מצד זכות מדור של אלמנה.

 

נפסק - יש לאלמנה זכות מדור בדירה זו ואין להוציאה.

 

 

(3) הרב בן יעקב, משפטיך ליעקב, כרך ג סימן כז, עמודים שלה- שנד

 

העובדות - בין המנוח והאלמנה נערך הסכם ממון לפני נישואיהם (למנוח, אלו נישואין שניים ולאלמנה אלו נישואין שלישיים). בהסכם נאמר שבמידה והבעל ילך לעולמו תהיה לאלמנה זכות מדור בדירתו ושימוש במה שנמצא בדירה לאורך תקופה זהה לזמן שחיו יחד. הבעל מתחייב שלא למכור את הדירה ללא הסכמת האשה, ואם ימכור בהסכמת האשה ויקנו דירה אחרת, תעבור זכות המדור לדירה האחרת.

הבעל מת והשאיר שתי בנות. אחת הבנות הוציאה חוזה חתום מתאריך שלפני נישואי אביו עם אלמנה זו, לפיו הוא נותן לה את הדירה שבה גרו המנוח והאלמנה. על כן, הבת טוענת שדירה זו שייכת לה מלפני נישואי אביה, ואין לאלמנה זכות מדור בדירה זו. הבת מוסיפה וטוענת שאביה ידע שהיא לא תוציא אותו מהדירה כל עוד הוא בחיים. האלמנה טוענת שכוונת הבעל היתה לתת לבת את הדירה, אבל לא את זכות המדור שיש לאלמנה. כמו כן טוענת האלמנה שהבת ידעה שהיה הסכם ממון בינה לבין אביה המנוח.

 

נפסק - הסכם הממון שנחתם בין המנוח לאלמנה תקף ועומד, ולאלמנה זכות מדור בדירה זו מספר ימים כמנין חייהם המשותפים.

 

 

סעיף 123. הזמנת נושים

 

הרב בן יעקב, משפטיך ליעקב, חלק ב סימן ה, עמודים צו- קד

 

העובדות - ראובן נהג לקנות בהקפה במכולת. באחת הפעמים תבע בעל המכולת את ראובן על חוב וראובן טען שאינו חייב. לאחר מספר חודשים נפטר ראובן, ובעל המכולת תובע את היורשים על החוב.

 

נפסק - בעל המכולת רשאי לבקש שיפרעו לו, ואם פרעו לו אין בהחזקת הממון משום איסור, אך אינו יכול להוציא מידם.

 

 

סעיף 155. שיפוט בתי דין דתיים

 

הרב דיכובסקי, שורת הדין, כרך טו, עמודים תסא- תעג (בפסק זה יש דיון ביחס לסעיף 155 לפי החוק המדינה ולא לפי חוק הירושה ההלכתי)

 

העובדות - המוריש נתן בחייו את חלקו בדירה לאחד מבניו, ובכך נישל את אשתו מהדירה לאחר 55 שנות נישואין. הבן טוען שחצי מהדירה שייך לו ולכן יש צורך לפרק את השותפות בינו לבין אמו, למכור את הדירה ולהעביר לה את מחצית השווי. האם טוענת שהיא זכאית למדור לאחר מות בעלה מנכסי בעלה. הבן הגיש תביעה לבית המשפט והאם הגישה תביעה לבית דין רבני.

האם יש סמכות לבית דין רבני לדון בכך או שכל דיני ירושה הם רק בהסכמת שני הצדדים?

 

נפסק - דין מדור ספצפי של אלמנה גם אם אינו חלק מהמזונות, הוא מתנאי הכתובה ועל כן יש סמכות יחודית לבתי הדין הרבניים לדון בכך, אף ללא הסכמת התובע.

 

 

 

 

 

 

שכירות

מתנה

מכר

ירושה

דף הבית